הֲגִיגַיִּל

תוספות והרחבות לפוסט הקודם

טעיתי, זאת היתה עדנה ארבל ששכתבה את קורות חייה מעט. לא בייניש. ביג דיל באמת. שתי החברות הכי טובות שמחזיקות ידיים כל החיים. זאת דואגת לזאת וזא  דואגת לזאת. פלא שהתבלבלתי.

אז אתה יודע מה, יגאל לביב? לא רוצה את שתי החברות הכי טובות ביחד לא בפרקליטות ולא בבית המשפט הגבוה לצדק. יש לי הרגשה של קרטל, לא של צדק.

תנוח דעתך, הגברת בייניש לא תתבע אותי, ולו כדי לא להעלות לכותרות את המעידה הקלילה של החברה הכי טובה שלה. ואם כבר, אז מעניין איך באמת זה מעולם לא עשה כותרות. אתה עיתונאי, יגאל, לא מעניין אותך?תאר לך שזה היה חביב הימין, ולא חביב השמאל שהיה חוטא כך, לא היית יוצא בתופים ובמצילתיים על שנפקד מקומו של הסיפור בכותרות? זה התפרסם כל כך בשוליים, שבקושי מישהו יודע על זה.

אבל העיקר היא תגובתו המלומדת של יגאל לביב:

היא לא חייבת לך שום דבר. פרט לחוצפה בלתי נסבלת אין דבר שיתמוך בפקודתך כי היא תתייצב לפנייך ותסביר. אם את חושדת בה במשהו, יש כתובת:קיימת שופטת בית המשפט העליון לשעבר שתפקידה לבדוק תלונות נגד שוטרים. יש גם משטרה ויש גם מבקר המדינה. אין באף מקום זכות לאזרח רגיל להציג דרישות מגוחכות כאלו, ונוסף לכך ללא כל ביסוס ואמת.

אז מה, היא לא חייבת לי שום דבר, יגאל?

אני אגיד לך למה חשבתי שהיא כן חייבת לי.

כי היא עובדת אצלי, הבנת?

אני משלמת את משכורתה, את הוצאות משרדה המפואר, את גלימתה, ואני גם מממנת את אתר הבית של בית המשפט העליון.

והיא חייבת לי דין וחשבון ועוד איך היא חייבת לי. על כל מעשיה ומחדליה בבית המשפט היא חייבת לי דין וחשבון.

מובן שיש רשויות ומוסדות שאליהם ניתן לפנות אם היא לא מקיימת את חובתה, אבל זה לא מפחית כהוא זה מהחובה הזאת.

להיות שופטת בבית המשפט העליון זה לא רק כבוד ויקר. זה גורר גם אחריות להתנהגות ללא דופי, כזאת שאפילו לא מעוררת תמיהות, בטח לא תמיהות חוזרות ונשנות, כזאת שלא מדיפה ריחות חזקים כל כך של פוליטיקה ושל תככים, ועוד ירודים כל כך.

חוצפה?

תסלח לי, אבל אפשר להגדיר חוצפה בהתנהגותה של הגברת ארבל. להתמנות לשופטת בבית המשפט העליון, ואז לשקר בקורות החיים בדף הבית שלו, זאת החוצפה במיטבה, אם אי פעם נתקלתי בחוצפה.

וגם מדבריך שלך לא נעדרת חוצפה, אם כבר מדברים על זה.

ובאשר לי: אני אכן קצת "שיפרתי" את הרזומה שלי מזמן, כשהתנגשתי חזיתית בקאץ' 22 הידוע: אם אין לך ניסיון בתחום, לא נקבל אותך לעבודה.

מכירים?

אז ארגנתי לי טקסט עם ניסיון קצר אך משמעותי, ומיד התקבלתי לעבודה.

אחרי שהתקבלתי למקום הראשון, לא נזקקתי שוב לשפצורים האלה (...כמעט).

מצד שני, אני לא שופטת בבית המשפט העליון, לא ככה?