DANCE OF FATE

ביום חמישי קבלתי הודעת מייל מאמא של ג'נט ונורא התרגשתי. היא כתבה, שג'נט הגיעה לישראל במסגרת משלחת נוער ושאפשר לבקר אותה במוצא"ש.

ציפיתי לרגע הזה שמישהו, או ליתר דיוק כמה מהחבר'ה האלו יגיעו לארץ. לפחות חלקם דברו על כוונה לבקר בארץ. ג'נט היא הראשונה שהגיעה וזה כל-כך ריגש אותי  ~ אוהבת אותך ג'נט. תעשי עליה ~

אניוואי, אבא הסיע אותי לירושלים. בדרך עצרנו, כדי לפגוש את אחד העובדים של אבא, ולקבל ממנו דיסקים וספר על העיר ירושלים (כאלה שמוכרים לתיירים כמזכרת – אולי נשכנע את ג'נט להתנחל בארץ [; )  

בכניסה למלון קבלו את פנינו מנהל בית הספר של ג'נט ומחנכת הכיתה. כמו שוטרי תנועה כיוונו את האורחים שבאו לבקר את יקיריהם lol. בקשנו אישור לקחת את ג'נט איתנו למסעדה ואח"כ לטייל איתה קצת בעיר –  הם לא אישרו מטעמי בטיחות וכאלה |:  אבל הם חמודים ואמרו לנו: "girl  Janet is a special  אנחנו מאד אוהבים ג'נט!" (לא שלא ידעתי את זה קודם)

וואל, התנחלנו לנו באיזו פינה בלובי ופטפטנו להנאתנו  -  העלנו חוויות וזיכרונות מהטיול לארה"ב –  גאד... הייתי חוזרת בכיף לאותם ימים. בשלב מסוים הצטרף גם בן דוד של ג'נט והיה נורא נחמד. הוצאנו את הגיטרה מהקייז (אותה גיטרה שהנעימה לנו את הטיול בארה"ב – אממ...  קצת נוסטלגיה) העפנו מבט לכיוון האורחים... וככה עם עיניים בוחנות – פוזלות לצדדים, בקשנו אישור לנגן קצת. האורחים החביבים קלטו את המבטים הנבוכים מעט שלנו (הבינו את הרמז השקוף [;) הנהנו בראשם לאות הסכמה, ואפילו חייכו בהנאה XD .

אז ניגנתי קצת בגיטרה – די הפרנו את השקט, אבל לא ליותר מדי זמן – אממ... גם לא היה הרבה זמן (גם לא רצינו להפריע יותר מדי).

נמ. הפגישה הייתה קצרה מדי ולא מוצתה כראוי, אבל התעודדתי מעצם העובדה שג'נט מתכננת להגיע בחופשת הקיץ עם הוריה לארץ, ואני מצפה להתנחלות מבורכת של כמה ימים – זה יהיה פיצוי הולם למפגש הקצר וזה יהיה הכי כיף [==