התכנון היה לחגוג רוק עצמאות בחיפה עם החבר'ה מהצפון, אבל בסוף שיניתי כיוון והצטרפתי לכמה חבר'ה מהשכבה. קבענו אצל סיוון ויחד עם שירן ושונה המשכנו לקניון שער ראשון, כדי לאסוף את ענבל וירדן (למעשה לא ממש רק אותן). לאחר כמה דקות הליכה הגענו לקופות והתייבשנו לפחות שעה בתור, כדי לקנות כרטיס לענבל, שלא הספיקה לרכוש במוקדמות. מהקופות המשכנו לתור הבא - בדיקות ביטחוניות. שמחתי לראות שם את גל והדר – חברות שלי מהסטודיו - אממ.. בקושי הספקתי להגיד להן שלום... שירן וסיוון רצו לתור השני ואני בעקבותיהן. בכניסה המאבטחת שאלה אותי אם יש לי בקבוק... והוציאה לי את הפקק \=. "רגע מה...?, למה...? אבל... איך אני אמורה להכניס את זה לתיק עכשיו?" והיא ענתה לי "תיקחי את זה ביד!" הסתכלתי עליה במבט כזה של WTF?!?! והמשכתי הלאה...
מיד כשנכנסנו החבר'ה חיפשו חברים אחרים, שהם קבעו להיפגש איתם. רציתי למצוא את אביקו, אבל אף אחד לא בא איתי, ופחדתי לאבד אותם... אז נשארתי. בשלב מסוים הם החליטו להיכנס לפוגואים, שזה ממש נחמד וכיף... אבל היה נורא צפוף... וכל כך לא בא לי להירמס, אז נשארתי בצד... בשלב מסוים אבדתי את הקשר איתם. הרגשתי לבד וזה היה די מלחיץ. חיפשתי מקום שקט יותר... ואז... התקשרתי לאביקו. (הוא אמנם עדכן אותי במסן כמה שעות לפני כן, שהוא מגיע לרוק"ע עם ידידות ובקש להיפגש, אבל לא היה נעים לי לנטוש את החבר'ה, וגם לאדעת... פחדתי שלא אמצא אותם ולא יהיה לי איך לחזור אח"כ) אביקו והידידות היו בקצה השני של המתחם... היה לי נורא קר והתחלתי לדאוג... חשבתי שאביקו לא ימצא אותי בצפיפות הזו - המון קהל. הדבר האחרון שרציתי הוא לחזור הביתה, ויותר מכל לא רציתי שאבא יבוא לאסוף אותי... וידע שאני שם לבד. (הרי שכנעתי אותו שאני עם החבר'ה, ואין מצב שאני הולכת להם לאיבוד... ושלא ידאג אני במקום בטוח, עם אנשים אחראים... ) כי אם הוא היה מודע לזה הוא לא היה סומך עלי יותר, ולא היה מאפשר לי ללכת להופעות וכאלה... ]=
סופסוף... אביקו הצליח לאתר אותי ליד הדוכן של הקרפ הצרפתי – ייאיי לי! אני לא לבד [=
חיפשנו את הידידות של אביקו, שמצאו מקום עם תצפית טובה, אבל תוך זמן קצר נאלצנו לעזוב, עקב מיני פוגואים שהשתלטו על המקום, והתנחלנו לנו במקום מרוחק וסימפטי יותר LOL.
וואל... פספסנו חלק ניכר מההופעה של משינה, בגלל השירותים – צריך לעמוד שם לפחות חצי שעה בתור (ארוך יותר אפילו מהתור למתקנים בהפטלינג בהולנד) עד שאתה מתפוצץ. בע... מסיבות לא ברורות אנשים התעכבו שם יותר מדי זמן, מה שהפך את השירותים הדוחים האלה עוד יותר בלתי נסבלים (יש גבול כמה אפשר להתאפק... אחרת הייתי מוותרת על העניין) /=
אניוואי, אביקו היה רעב לקרפ צרפתי, ואם קודם חשב לעמוד בתור ולהתענג על קרפ הצרפתי, הרי שעכשיו אחרי שהתור הוכפל (מה גם שנוספו האנשים מהתור של השירותים LOL…) הוא נאלץ לוותר על התענוג... היו לי ייסורי מצפון, אז הצעתי לו במבה. הוא בקש לחלוק איתי את הבמבה, אבל לא רציתי לגעת, כי לא שטפתי ידיים (בע... לא היה סבון בשירותים /=), אז אביקו התנדב להאכיל אותי XD.
יותר מאוחר פגשנו את רוני ישנוני... שלשם שינוי הייתה הפעם ערה, ואז את ברק, שחיפש את החבר'ה שאבדו לי. אח"כ הכרנו את לירונע וחברותיה שהיו בין- 8 האנשים שמצאו עניין רב בחולצת ה"יוזלס איי די" של אביקו והחלטנו להישאר איתן כי הן היו חמודות [=
בית הבובות סגרו את ההופעה ועזבנו כשהם עלו לנגן. בחזור האבא הקרוע שלי סיפר שפגש מישהו בכניסה ושאל איזו להקה מופיעה כרגע... ואז אותו בן אדם השיב לו ~מבטא ערסי~ "מאיפה אני יודע??!@?# מה אני פריק?" LOL שאלתי את אבא "ואיך הגבת?" אבא השיב בחן: "זה אידיוט מה אני אגיב לו..?!"
אביקו חמוד... התקשר כדי לוודא שמצאתי את אבא שלי – תודה אביקו על הדאגה.
היה בסט – מזמן לא נהניתי כל כך [===
הלכתי לאיבוד... ואביקו מצא אותי LOL 
מתים מקור...
עכשיו לא ממש קר [= 
מצאנו את לירונע חומד - הבנאדם השמיני שנידלק לאביקו על החולצה...XDD 
אביקו וחולצת היוזלס הממגנטת... /m\
בוקר שוק עולם - הקהל ההזוי שהגיע לרוקע"צ P=
בבלוג זה
בכל הבלוגים
