"אם משו צריך להשתבש – הוא ישתבש" כך לפחות עפ"י חוקי מרפי (איכשהו ברוב המקרים זה עובד עלי....) יצאתי מהבית די מוקדם, ובכל זאת הגעתי לקריית אונו באיחור של 10 דקות - איחור משמעותי, בהתחשב בעובדה שגם כך לא היה די זמן לחזרה.
נמ. יש דברים שלא ממש תלויים בי, כמו למשל אותו פקק תנועה נוראי - נגרם עקב דליקה שפרצה בחורשה שבצד הדרך.
בכל אופן... "הזמירות" כבר התחילו לשיר.... ואני הצטרפתי בהמשך.
אחרי נסיעה של בערך שעה הגענו לבית השגריר בת"א.
ייאיי! חוגגים איתו יום עצמאות איטלקי XDD. טוב לא ממש... אבל זה נותן הרגשת חו"ל כזו כייפית – מן אווירה נחמדה כזו [;
בית השגריר מרשים ביותר. הגודל פשוט מדהים. נראה כמו איזה ארמון מפואר נוסח שנות 2000 [=
אניוואי, מיד לאחר באלאנס קצר שוחררנו להסתובב להנאתנו בחצר הענקית. התענגנו על מגוון מטעמים מוזרים, שעוד לא שמעתי עליהם וגלידה איטלקית יאמי – ממש דליקטס P=
הרגשנו שם כמו אורחים חשובים באיזו מסיבה של אנשים ממעמד האצולה LOL,
אבל שלא תטעו... ההרגשה הזו לא נמשכה לאורך זמן, כי בשלב מסוים הגיעו "האורחים החשובים" באמת, ואז נגמרה האשליה... דחסו אותנו לתוך חדר קטן ,שבקושי הצליח לאכלס מקהלה של 24 בנות – היה צפוף וחם. נטלייה ואווה מאד לא היו מרוצות מהקטע והיה קצת מתח באוויר (סה"כ הן מתייחסות אלינו כמו אל הבנות שלהן, ובכל מה שתלוי בהן, הן יעשו הכול כדי שנרגיש הכי נוח וטוב – הרגשנו צפוף /=) אבל חפיף, אם כבר להיתקע במקום צפוף וחם, אז לפחות שיהיו איתך האנשים הנכונים. חחח... לא משנה מה, בשבילי להיות עם "הזמירות" בכל מצב זו חוויה, כך שלפחות אני לא סבלתי... XDDD.
וואל, סיימנו להתארגן וללבוש את החולצות המיוחדות שהשגריר ביקש שנלבש – חולצות לבנות שעליהן נכתב "כל הדרכים מובילות לאיטליה" עם לוגו שהיה מעוצב בצורת שטח מדינת איטליה שהוכפל פי 3 . יצאנו סופסוף למרפסת והמתנו בערך שעה, עד שהאורחים של השגריר יסיימו לטחון קצת מכל הבא לפה – שפע מטעמים מהמטבח האיטלקי המשובח, וכמובן ללגום להנאתם משקאות חריפים... [=
בינתיים, הסתדרנו על הבמה ואחרי נאומים ארוכים ומפרכים שבמהלכם הרגשנו כמו פסלי נוי או משו בסגנון... (חוץ מנופר, אפאחת מבנות המקהלה לא דוברת איטלקית... כך שלא הבנו כלום, ודי התייבשנו משעמום /= ) שרנו את ההמנון האיטלקי והישראלי.
בתום האירוע שבנו לחדר הקט והצפוף, כדי להחליף בגדים והסופרניות שלנו (לא יצאו בזול ממש מכל הסיפור הזה, בגלל שכיוונו אליהן את אורות הבמה) נאלצו להתעכב קצת בהסרת הברחושים, שהסתערו עליהן בזמן ההופעה. (נו... ברחשים - מן יצורים טורפים לא ידידותיים במיוחד, שאיכשהו תמיד מוצאים להם את הזמן והמקומות הכי לא נכונים לקנן שם... /= )
מיד כשהיינו מוכנות נפרדנו מביתו של השגריר, ועלינו לאוטובוסים חזרה הביתה [=
בנות המקהלה המקסימות מצטופפות בחדר הקטן שהקצו לנו ב"בית השגריר" הענק... 
מסתובבות בחצר בית השגריר וטועמות מטעמים מוזרים שעוד לא טעמנו... יאמי P= 
נופר השגרירה האיטלקיה של המקהלה שלנו ואני (מתענגת על גלידה איטלקית אמיתית) XD
תופסות צבע לפני ההופעה [; 
מסתלבטות קצת בשמש... [-B 
איילת שלנו נהנית לראות אותנו מתענגות על המטעמים המשובחים [= 
לאחר מנוחה קלה ממשיכות לחפש מה לטעום לפני שהמקום יתמלא באורחים [; 
נופרקי ממשיכה לסייר בבית השגריר לאחר שניהלה שיחה מרתקת באיטלקית עם שתי האורחות האיטלקיות מימין... P=
מתקדמות לכיוון החדר הקטן והצפוף כדי להתארגן... 
לא היו די מרצפות כדי לאכלס את 24 הבנות, אז כמה מהן התמקמו על המיטות... עכשיו טוב (פחות צפוף) LOL 
מורקי שלנו מתארגנת [= 
וגם אבישג ועדי [= 
נועהל'ה מדגמנת את קולקציית החולצות שהשגריר חילק לכבוד יום העצמאות האיטלקי [=== 
עייפות לפני הופעה 
החום כל כך מתיש... מתי כבר נצא מכאן...?! 
הסלון בבית השגריר - כל כך ענק עד שלא נקלט במצלמה המיניאטורית שלי - אניוואי, צילמתי בחלקים... תחברו את הפאזל לבד P=) 
בוריס עושה עסקים XDD
האורחים מתחילים להגיע... 
אלה שלנו מאפרת את אחת הנועות (יש 4 [=) 
נדחסות בחדר הקטן והצפוף, אבל עדיין כיף... P= 
ליטלקי מקורית - פתרה את בעיית המזגנים (ניפנוף בתמונה כתחליף למזגן) [= 
בסיום האירוע האורחים מסתובבים בחצר וטוחנים מכל הבא לפה [; 
אלמוגי ואני מצטלמות בין דגל ישראל ואיטליה... ברקע האורחים [= 
תמונה אופיינית עם נופרקי השגרירה 
בחזרה לקרית אונו [===== 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
