זה היה השבוע שלפני המלחמה...
את היום הראשון במחנה שהתחיל כבר ביום רביעי 5.7 פיספסתי בגלל הופעת המקהלה בסמינר לווינסקי.
ביום חמישי 6:00 בבוקר הגעתי לקריית אונו לצורך חימום, ומשם המשכנו ללווינסקי, הבאלאנס וההופעה היו מעולים למרות האקוסטיקה האיומה שהיתה באולם.
בסיום ההופעה, חזרתי לקריית אונו ונפגשתי עם אביקו בקניון. הייתי נורא רעבה, אז ישבנו לטחון שוקולדה עם גלידה, ארוחת קינוחים טעימה שכזו P= ניהלנו שיחות נפש מעניינות, והיה נורא כיף!
בשעה 18:00 ההורים שלי באו לאסוף אותי מהקניון. בדרך החזרנו את אביקו לביתו (חחח... הרווחתי עוד 10 דקות אביקו (XD אממ.. שבוע שלם בלי אביקו... אני אתמלא געגועים... /=
וואל, המשכנו לצפון. הייתי שפוכה ונרדמתי עם האייפוד (לילה קודם ישנתי בערך 3 שעות, וידעתי שמצפה לי לילה נוסף ללא שינה, כי ככה זה כשישנים באוהל).
סופסוף, הגענו למקום היעד - מעיין ברוך.
וואוו! כל-כך התרגשתי לפגוש שוב את הרכזים מדריכים והחניכים. למעשה, הדרך היחידה להיפגש עם כולם היא דרך המפגשים והמחנות שמארגנים ב- "ONE FAMILY". אני מתחברת מאד לאנשים שם. הקשר איתם חשוב לי כל כך, ואני אוהבת אותם. אני רק מצטערת שהכרתי אותם בנסיבות כה טראגיות (ילדים שאיבדו את יקיריהם בצבא ובפעילויות טרור), ואני מקווה שהארגון הלא קטן הזה, לא ירחיב את מימדיו.
למרבה הצער, המציאות שאנו חיים בה כאן במזרח התיכון, היא זו שגורמת לארגונים כמו "ONE FAMILY" לחבק עוד ועוד נערים/ות. וכמו תמיד גם הפעם הצטרפו ילדים חדשים למחנה... וזה עצוב ]=
אבל זו המציאות, וכשכבר נמצאים בסיטואציה כזו, אז טוב לפחות שיש את האנשים המקסימים "ONE FAMILY".
~חיבוק ענק לנטע~
וגם... יונתן הרכז של מעורב גדולים [= 
החבר'ה הוותיקים והחדשים כבר הקימו אוהלים, ואפילו הספיקו להכין ארוחת ערב - צ'יפס, סלטים ובשרים למיניהם (בשר לא ממש עושה לי את זה - את החשק לאכול, אבל גם לא הייתי רעבה). הם ישבו במעגל גדול, שרו וניגנו... והייתה אווירה טובה XD.
מאוחר יותר התיישבנו לשמוע סיפורים מצחיקים מפי מספר סיפורים, שדי מזכיר את רובין הוד XD.
לאחר מכן שוחררנו לעשות ככל העולה על רוחנו. כמה טוב שלמעורב גדולים אין "כיבוי אורות", כי אז חוגגים - הרבה מוסיקה, גיטרות צחוקים, ווטאבר... עד שהתעייפנו ופרשנו לישון באוהל האחרון שמצאנו P=
נטע ואני [=
"האוהלים המפנקים" שעל הדשא הרך והנעים היו תפוסים ע"י הזריזים שבנינו שחרפו כבר, אז לא נותר לנו אלא להסתפק באוהלים הפחות מפנקים שעל המרצפות. זה היה כל כך לא נוח, אבל גם הייתי כל כך עייפה אז נרדמתי. בבוקר מצאתי את הראש שלי על הבטן של גיתית (זה היה הרבה יותר נוח P=).
גיתה ונטע חורפות בבוקר, אני ~חצי מסטולה~ מצלמת אותן P=
למחרת, בוקר יום שישי נסענו ל"לונה גל" - היה ממש כיף! משם המשכנו לאכסניות בקיבוץ גונן (אלה שהגיעו ביום רביעי קבלו כבר אז חדרים) גיתה ואני הגענו ביום חמישי ולא נותר חדר פנוי. נטע ואירה ביקשו להיות איתנו בחדר, אז קיבלנו חדר מרווח של מדריכים... ייאיי [=.
ואיזה כיף... החדר היה במרחק הליכה מביתה של דרי חברתי הטובה, שהכרתי לפני שנתיים ב"ברית חיים" (פרוייקט של צה"ל). יצא לי לראות אותה די הרבה [=
טרם קבלנו את החדר... גיתית וגיטרה מתנחלות בחדר של בנות אחרות XDD 
יום שישי שתי נטעות, אור ואני בבגדים חגיגיים [= 
"ידיים שמאליות" לדרי (שימו לב לאחיזה של הגיטרה) XD 
מזוודה שלי לא נסגרת...רק שלא יכנסו לי יצורים מזוויעים P= 
ביום שבת במילא הפעילויות התרכזו בקיבוץ. העדפתי לוותר על הבריכה, ולהיענות להזמנה של דרי להתנחלות בביתה XD. דרי (בת קיבוץ גונן) התחברה ביתר קלות לחבר'ה מהמחנה, וצירפה גם אותם להתנחלות. מתישהו, היא ערכה לגיתה ולי סיור בקיבוץ ופגשנו את חברתה החמודה הילה... השתיים מגדלות חולדות LOL.
נטע, דרי, אני ושלומי משקיפים ממרפסת החדר [=
עם גיתע החמודה... לפני ההתנחלות אצל דרי [=
אני ומנגל מיוחד בצורת צריח...
השלט מצביע לכיוון החדר שלנו... די מתאים... כל בנות החדר במגמת אומנויות LOL 
אני ודבשי הכלבה של דרי 
דרי בשעת איכות עם חולדת המחמד שלה ושל הילה XD
בשלב מסוים ליוונו את גיתה לחדר האוכל כי הייתה רעבה ועייפה, ואז... קלטנו את דבש - הכלבה של דרי רודפת במרץ אחרי גוזל וכמעט טורפת... אז גייסנו את מירב הכוחות ורצנו בעקבותיה. (אפילו לקראת בחינה לא הייתי משקיעה כזה מאמץ... חבל שהמורה לספורט לא ראתה...P=) הגוזל ניצל ממלתעותיה של דבשי, אבל בע... חסר המזל הזה נפל לנו לתוך מאגר מים, ואחרי חצי שעה של ניסיון כושל לחלץ אותו משם, הוא ניכנס לצינור וזה היה אבוד... לפחות הצלחנו להאריך את חייו במקצת ]=
הילה מגוננת על הגוזל מפני דבשי 
הילה ודרי מיואשות... גורל אכזר - הגוזל טבע ]= 
צופות בהופעה איכותית של להקת QUEEN [=
מנגנת על גיטרה חסרת מיתרים שדרי המוכשרת בנתה בעצמה בשיעור אומנות [= 
מאוחר יותר דרי והילה ליוו אותי לחדר, התאגרנתי והצטרפתי לשאר החבר'ה שניסו ללמוד ריקודים סלוניים, התחלקנו לזוגות... בעיקרון בנים עם בנות, אבל לאף אחד זה לא היה אכפת, אז רקדתי לי עם נטע החמודה ואחר כך עם גיתה, ואז השתעשענו עם המצלמה ותיעדנו זוגות מדריכים [=
יונתן ונטע החמודים... אוו... כמה רומנטי XD 
~כן בנים, אתם חמודים... אבל אני אוהבת את אביקו 3>~ 
האוכל בקיבוץ גונן לא ממש טעים (ששש... לא נעים), ונשארנו קצת רעבים - אז נטע, שלומי, אור, גיתה ואני הזמנו לנו מגש פיצה "דומינו" (התבלבלנו עם "דומינוס" - בע...ה"דומינו" כלל לא טעים...\=)
בבוקר ארגנו תיק ונסענו למרכז קנדה, תחילה שיחקנו באולינג - זכיתי מקום רביעי מתוך 6 \=
חפיף, לפחות לא מקום אחרון... P=
אחר כך קרענו את הקרח - היה כיף להחליק (אם הייתי גרה במטולה ללא ספק הייתי נרשמת לחוג "החלקה על קרח", אבל NOT... אז אני אסתפק בבלט) [=
גיתה ואני מציקות לדור XD
תמונה משפחתית P=
עם שני הרכזים הכי מקסימים - יונתן ונועם [= 
נטע ואני (עם החולצה של אביקו) מוכנות לקרוע את הקרח... [;
ניר החמדמד ממעורב קטנים 
נטע, כינרת, אלינה ואני מפנטזות... ~אולי נלך על זה - נבחרת ישראל במגררת קרח~ P= 
כשחזרנו לגונן השתתפנו "בסדנת מגע". גאד.... זה נשמע רע, אבל בעצם לא נורא... התחלקנו לזוגות (בנות עם בנות ובנים עם בנים) וכן, קבלנו הדרכה בנושא מסג' וכאלה [=
אממ... כן! זו רק סדנת מגע... [= 
בתום הסדנה הלכנו לאכול ונרדמנו בערך ב-1:00. בבוקר השכמנו קום ונסענו לבצפר לחינוך מיוחד - פעילות התנדבותית עם ילדים הלוקים בתסמונת דאון.
לאחר כמה שעות חזרנו לגונן - שם המתינו לנו ג'יפים שלקחו אותנו למקומות מגניבים כאלה, שאין גישה אליהם ברכב פרטי שהוא לא ג'יפ 4X4... תפסנו את הג'יפ הכי טוב, היינו ראשונים, וכול שאר הג'יפים נסעו אחרינו... ייאיי [=
~חיבוק קבוצתי~
נטע, אירה, אני, פנינה, ושלומי מציגים את חולצת "ONE FAMILY" 
All of a sudden, there shined a shiny BULL... in the middle... of the road. And he said: Play the best song in the world, or I'll eat your soul 
Well me and MY FRIENDS, we looked at each other And we each said... Okay
או... אוו... אווו... "משפחה אחת" אוווו... מעורב גדולים.... מעורב גדולים, מעורב גדולים, מעורב גדולים!!! דבר אליי יפה!
התחנה הסופית הייתה ארוחת ערב בקייקי הגושרים ולקינוח, הופעת שאנטי כזו...
ליז ליז ואני XD
השור שראינו קודם התאבן למשמע השיר... LOL 
כשאין תקציב לספסלים... XD 
נירק'ה אוחז בגאווה את דגל "ONE FAMILY" 
מופע שאנטי של מוש בן ארי
לקראת סוף המחנה עשינו ספורט ימי בכינרת ושאר פעילויות משעשעות [=
ניר (מעורב קטנים) מנהל קריוקי מחוץ לכינרת 
מאחלים הצלחה למדריך החדש משמאל 
החבר'ה קמים לרקוד לצלילי מוסיקת טראנס... באוטובוס XD 
יונתן נרדם על רצפת האוטובוס... ניסיון להעיר אותו בעזרת DOWN LOW 
~הנצחת הפרח שדור העניק לנו 
משוחחת עם אביקו 3>
שלומי, אלינקה, ואני מוחצת את גיתע... LOL 
בערב היה דיסקו, שלא ממש השתתפתי בו. ואחרי שיחת סיכום שבמהלכה נרדמתי (לא בכוונה, פשוט הייתי גמורה) שוחררנו סוף סוף לישון, ובבוקר יום רביעי -היום האחרון במחנה עזבנו את גונן. בשעה 9:00 עברנו בקריית שמונה. חמש דקות לאחר מכן, מסתבר, נחתו שם קטיושות ובו זמנית נחטפו שני חיילים - כמה נורא... 
המשכנו דרומה, כשמידי פעם שמענו עידכונים בחדשות. מצב הרוח היה עגום ביותר, וכבר לא היה חשק לסופרלנד. עלינו על ארבעה מתקנים וזהו. ניפרדנו מהרכזים, המדריכים והחניכים.
לא! זה לא קטיושות ולא רקטות... זה רק זיקוקים.
עד יום רביעי עוד יכולנו ליהנות מזיקוקים בצפון...
מיום רביעי הצפון הירוק והיפה אפוף עשן... בוער מקטיושות... ]= 
בכל אופן, חזרתי הביתה ישר למקלחת, וכשיצאתי טסתי לחדר שלי...
אביקו כבר חיכה לי שם עם הפנדר החדשה שלו /m\
כל כך התגעגעתי... 
אביקו, תתחדש ותהנה... מרגש אותי לשמוע אותך מנגן ושר - אתה מוכשר, ואני כל כך שמחה בשבילך...[=
ואני גם שמחה שיצא לנו להיפגש ביום רביעי, לפני הירידה שלך לאילת.
ושוב... מתגעגעת 3>
אביקו... תעשה לי מוסיקה P=
MAKE PEACE ...NOT WAR
בבלוג זה
בכל הבלוגים
