יום שבת נפגשתי עם אביקו ב- 18:00. לא יכולנו להיפגש קודם, בגלל אירוע משפחתי אצל דודים שלו.
ירדנו למרתף וניסינו להקליט אותו מנגן ושר לבקשתה של הוד, אבל זה לא ממש הצליח, כי הרשמקול עיוות את הקול, עד שזה בכלל לא נשמע אביקו. נאלצנו לנטוש זמנית את הרעיון, אבל רק זמנית... עד שנימצא אלטרנטיבה אחרת P=
הייתי אצל אביקו 3 שעות בערך נהנתי מכל דקה ולא הרגשתי איך עף הזמן. טוב, גם ככה לא היה לנו הרבה זמן... /= אני מתגעגעת לאותם ימים נפלאים בהם נפגשנו כל יום... להרבה יותר שעות ]=
בשעה 21:00 אבאמא באו לאסוף אותי, יחסית מוקדם, כי סה"כ אביקו אמור לחזור לצבא, ומן הראוי להשאיר לו קצת זמן להשלים שעות שינה, ולצבור כוחות לקראת הטירונות שמתחילה ביום ראשון.
בוקר יום ראשון קבלתי שיחת טלפון מאביקו, ובהמשך היום שיחות נוספות, להפתעתי. סופסוף היה לנו יותר מ-5 דקות לדבר. מסתבר, שהיה לו בערך חצי יום חופשי, אם אפשר להגדיר את זה כך, כי הוא אפילו הצליח להתחבר לאוזניות ולשמוע מוסיקה. ברגע מסוים, חשבתי שאם הם במילא לא עושים כלום, אולי עוד אפשר לקפוץ לביקור קצרצר בבקום, אפילו ל-10 דקות, אבל אביקו אמר שזה בלתי אפשרי /=
מאוחר יותר אביקו עדכן אותי שהם עלו על אוטובוס ממוזג, והם בדרכם לבסיס בדרום. עכשיו הוא רחוק עוד יותר, אבל רק גיאוגרפית...העיקר שהוא קרוב לי ללב, והעיקר שאנחנו מדברים כל יום יותר מפעם אחת, למרות שזה לפרקי זמן קצרים, אבל עדיין... אני מאושרת לשמוע אותו ולדעת שהכל בסדר 3>
הבסיס ממוקם איפשהו בדרום. הלינה באוהלים, וזה לא ממש כיף בחודשי הקיץ החמים של אוגוסט, אבל, מה שמטריד אותי יותר מכל... זה עיניין הקאסמים. יותר מידי נפילות של קאסמים בדרום - זה מפחיד ]=
בנוגע לאוכל... האוכל לא ממש ביתי, ליתר דיוק ממש, אבל ממש לא ביתי P=
תפריט דל ולא מזין:
בוקר - גבינה, ביצים, לחם, ירקות.
צהריים - אוכל מבושל שזה נחמד יחסית, אבל טונות חריף, מה שהופך את המזון הזה בלתי אכיל... טוב שלפחות יש גבינה, לחם, ירקות.
ערב - מלפפון עם לחם וממרח שוקולד /=
נמנמ...
אתמול המפקדות זימנו את החיילים לראיונות. בסוף הראיון המפקדות פירגנו לאביקו: "אתה חייל טוב! תמשיך ככה ותגיע רחוק" LOL. אני שמחה לשמוע שהמפקדות מתייחסות בכבוד - זה חשוב במיוחד במקרה של חיילים, שלא רגילים שצועקים עליהם, כמו למשל... אביקו שהוא בנאדם רגוע - כזה שלא רגיל לצעוק, או לספוג צעקות [;
בכלל, כל הקטע הזה של צעקות מצד מפקדים, לא ממש מובן... נראה קצת מוגזם. הצעקות לא בהכרח נחוצות להשגת משמעת, לא תמיד מוצדקות. סה"כ, חיילים מגיעים מתוך כוונה למלא את חובתם בהגנה על המדינה, ואני חושבת שהם ראויים ליחס של כבוד והערכה.
היום יגיעו לבסיס נציגים, שאמורים להרצות לחיילים על התפקידים בחייל אוויר. לצורך העיניין, חיילינו פונקו בשעת שינה נוספת, כך שבמקום לישון 6 שעות הם ישנו 7 שעות... ייאיי ^^
מאותה סיבה גם פינקו אותם בארוחה חגיגית יותר - שניצלים, פירה, סלטים (חומוס, טחינה...)
אני מתגעגעת נורא, ושמחה שישחררו אותו לשישבת הקרובה - זו מתנת יומולדת הכי יפה שאקבל השנה. (אביקו החמוד כבר בשבוע שעבר קנה לי מתנה למקרה שלא ישוחרר לשישבת XD)
אבא חשב לתת לי במתנה כרטיס זוגי ל- METAL HEAD, כדי שאביקו ואני נוכל לחגוג יחד, אבל כנראה אביקו יסגור שבת ב-25.8, ואני כבר לא יודעת אם יצא לי ללכת להופעה.... לפחות אני אבקר אותו בבסיס, ואדאג להביא לו אוכל טעים [=
כל כך אוהבת 3>
מתגעגעת...
עריכה:
הפעם האחרונה שדיברתי עם אביקו הייתה אחרי צהריים, כמה דקות לפני שיצאתי לים. ציפיתי לטלפון, וידעתי שאם הוא לא מתקשר, כנראה שלא מתאפשר, או שהוא התקשר לפלאפון השני שנשאר בבית.
חזרתי מהים ונגשתי לבדוק אם יש הודעת SMS מאביקו, כשראיתי שאין הודעות בשני הפלאפונים שלחתי SMS, אבל אז... באותו רגע ששלחתי את ה-SMS, האבא הנחמד שלו התקשר, והודיע לי שהסוללה של הפלאפון של אביקו נגמרה, ואין באפשרותו להתקשר. הוא בקש מהם להתקשר אלי ולהודיע שהכל בסדר - שלא אדאג.
וואוו אביקו, כל- כך יפה שדאגת שיעדכנו אותי. כשאני שומעת אותך לפני שאני הולכת לישון, אני ישנה טוב יותר [=
מתגעגעת ואוהבת המון 3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
