יום שבת היה אחד הכייפים...
התעוררתי ב-11:00 לשיחת טלפון מאביקו, שזה כבר כיף אחד גדול. הוא הודיע לי ששעת הביקור היא 17:00, כך שהיה לי די זמן להתארגן.
וול, ארגנתי לי תיק-צידנית, והכנסתי לתוכו כלמיני דליקטסים שמצאתי במקרר - לזניה + ירקות, עוגות, עוגיות, טובלרון וכמובן מיץ מנגו, שזה הכי טעים (עזבו... בדיחה פרטית) P=
ב-16:00 ההורים של אביקו ואליאב אספו אותי, ויחד נסענו לבסיס בדרום.
שבוע עבר מאז הפגישה האחרונה שלנו... התגעגעתי כל כך... וזה רק היה טבעי שאני אחבק אותו ברגע שנפגש בבסיס [;
נמנמ.. מסתבר, שהטירונים קבלו תדריך מפורט בנושא ביקורים.
וול... חיבוקים ונשיקות בין ידידות/חברות וחיילים אסורים, ובכלל, יש דרישה לשמירת מרחק של 40 ס"מ, כאילו צה"ל "שומר נגיעה" LOL.
טוב... ברור שלצבא חוקים משלו, ויש לכבד אותם. אבל אפ'חד לא באמת מתכוון לחצות גבולות. אז... מה ההגיון שמסתתר מאחורי 40 הס"מ...?
חחח... טוב זה קצת מסובך... אז מוותרים (?) אבל לא... הוא לא רצה לוותר, וברגע מסוים, כשהן לא היו בכיוון, הוא הרשה לעצמו להגניב חיבוקון קטן ואפילו נשיקה רגילה. חחח... כמה הזוי... כל פעם שהמפקדים לא היו בסביבה הגנבנו חיבוקים [;
כעיקרון, הוקצבה שעה אחת בלבד לביקור. 50 דקות מתוכה הוקדשו למילוי טפסים לצורך תחקיר ביטחוני כאילו לא די בכך שזה מעט זמן. (למה לא חשבו להקציב יותר משעת ביקור, במילא שבת.... ולחיילים יש יותר פנאי ?!) בע... זה היה נורא מבאס, אבל... חפיף העיקר שראינו אותו, והעיקר שהוא והחברים שלו חגגו מאוחר יותר עם הדליקטסים שהבאנו לו.... לפחות השבת בבסיס הייתה טיפל'ה טעימה ומתוקה 3>
ביקור בבסיס הטירונות ~חיבוק גנוב~ XD 
יום שלישי היה מפגש של שעתיים בין מורים ותלמידים בבצפר החדש בת"א. יש לי כיתה מוסיקלית נחמדה, והאווירה הבית ספרית כל כך טובה, ודי שונה מבצפר קודם. אני שמחה שעברתי יחד עם קרן לאומנויות ת"א [=
אחרי המפגש חשבתי להסתובב קצת עם קרן בדיזינגוף סנטר, אבל זה לא ממש הסתדר לה, אז חזרנו הביתה. (יותר מאוחר נסעתי שוב לת"א)
אותו יום שלישי, לא היה לי קשר עם אביקו. ניסיתי להתקשר אליו, שלחתי SMS ולא קבלתי תגובה, אז קצת דאגתי....
הסתבר, שהוא הגיע מהדרום עם כמה חיילים לבחינות בתל השומר, ולא ממש היה לו זמן לדבר.
בערך ב-17:00 כשהסתובבתי בדיזינגוף סנטר (חיפשתי חצאיות ב-VELVET), קבלתי סופסוף שיחת טלפון ממנו. הוא נשמע ממש לא טוב - מבואס ומיואש. כאב לו נורא הראש, והיה לו חום ובחילות. הוא אפילו לא הצליח לסיים את הבחינה, ונאלץ לפרוש באמצע ולצאת, לחפש ספסל להניח בו את הראש ולנסות קצת לישון בתקווה שזה יעזור. אבל כמובן שזה לא עזר, וכשהוא הגיע חזרה לבסיס בדרום, הסתבר שהמרפאה כבר הייתה סגורה. לא היה הרבה מה לעשות, חוץ מאשר לקבוע תור לרופא, ולגשת רק למחרת בבוקר ]=
מזל לפחות שהיה לו אקמול להורדת חום.
בע... עצוב לשמוע אותו, ולדעת שהוא מרגיש כל כך לא טוב. מן הרגשה כזו מעצבנת של חוסר אונים, שהוא נמצא כל כך רחוק.... (אמנם בשלב הבחינות הוא היה קרוב במרחק כמה מ' מהבית, אבל עדיין הוא לא יכול לקפוץ הביתה לקבל טיפול, ולנוח איזה שעה עד שהאחרים יסיימו את הבחינה, ואז לחזור.../=)
ואני לא יכולה לעשות כלום, כדי לעזור ולשפר את ההרגשה, חוץ מאשר להגיד...
אני אוהבת אותך 3>
בערב יערה באה לאסוף אותי למפגש "על האש" עם החבר'ה שלה. בדרך פגשנו את שאר החבר'ה, ויחד המשכנו לפארק - אחלה חבר'ה, רובם לפני גיוס, מנסים לנצל את הזמן שנותר עד הצבא למפגשים חברתיים כאלה ואחרים XD.
זה היה ערב נחמד ביותר...
היו שיחות מעניינות, בין היתר, בנושא די אקטואלי – גיוס לצבא... אממ... בזמן האחרון הרבה חבר'ה מתגייסים (אביקו וחבריו, והחבר'ה מ"משפחה אחת"...) כך שמן הסתם, הנושא נעשה קרוב אלי, ודי מעניין אותי לשמוע חוויות וסיפורים [=
בין החבר'ה היה גם בחור בן 21 שסיים צבא, ויצא לי לדבר איתו די הרבה על כלמיני דברים שקשורים בצבא. דברנו גם הרבה על מוסיקה - יש לו טעם טוב במוסיקה, ויש לו להקה. הוא גם הציע לי להיות קלידנית בלהקה שלו, שזה נחמד מאד. אבל... הסברתי, שיש לי כבר תוכניות אחרות. אני מתכננת להיות סולנית וקלידנית/גיטריסטית בלהקה העתידית של חבר שלי (חחח... בעצם אביקו מנגן 9 שנים על פסנתר, והוא גם גיטריסט, וגם שר יפה, כך שכל האפשרויות פתוחות – גיוון זה אחלה... יהיה נחמד להחליף תפקידים מידי פעם [;) איכשהו, השיחה הזו הובילה אותנו לנושא חברויות אמיתיות... כמה חשוב להיות רגיש וקשוב, וכמה זה כיף חברים נאמנים. הרגשתי כל כך מאושרת, שיש לי את אביקו, שהוא גם רגיש וגם יודע להקשיב, ובכלל, כיף ומעניין לי איתו . יש לו אחלה אופי, ואפשר לסמוך עליו שזה ממש חשוב לי 3>
דיברנו המון (גם החבר'ה העידו P= חחח... מה לעשות...היה נחמד ומעניין)
אניוואי... מתישהו, הגיע השלב שבו הבטן התחילה לקרקר, ואז חיפשנו מתנדב מקצועי שמתמצא במנגלים. אבל... עד שאיתרנו מישו כזה, ועד שהוא התחיל לנפנף... החומוס והפיתות חוסלו בקצב מטורף. חחח... אנשים היו רעבים בטירוף. היה אוכל די טעים, אבל הכי טעים זה כמובן הקינוח - "מרשמלו על האש" - יאמי... ~מזכיר לי ל"ג בעומר~ XDD
סה"כ היה ערב נפלא... הייתה מוסיקה טובה. היו גיטרות – הקמנו קריוקי. היו שיחות מרתקות. אנשים חמודים וחברותיים ביותר [=
הלילה נופר ולוטם טסות לארה"ב, אז שתהיה טיסה נעימה ובטוחה, ושיהיה טיול מרתק ומהנה [=
תודה ולהת' [=
ומחר... בעצם היום - מאוחר יותר אביקו חוזר הביתה, אחרי שבועיים בבסיס.
15:00-18:00 אני בקריית אונו - מקהלה, ואח"כ אביקו ואני נפגשים - ייאי לנו 333>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
