שישבת של ל"ג בעומר [=
4.5 שישי בערב אביקו ואור יצאו למסע קניות ב"טיב טעם" - סניף ראשל"צ עובד סביב השעון - 24 שעות ללא הפסקה כולל שישבת, חגים - כה... ראשונים כופרים, ואנחנו מרוצים P=
לקראת השעה 23:00 הם סיימו את הקניות ונחתו אצלי בבית. אביקו ואני ערכנו לאור סיור בחדרי הקט - שמענו קצת מוסיקה, צפינו בקליפים משעשעים ביו טוב, ויחד המשכנו לקריית אונו לברביקיו ל"ג בעומר אצל שניידס [=
בשלב מסויים אביקו נרדם - הוא היה כ"כ עייף (לילה קודם הוא היה בהתנחלות עד 4:00 אצל החבר'ה שלו, ולא ממש הספיק להשלים שעות שינה.)
אניוואי, לא היה משעמם. את הזמן הזה ניצלתי לשיחות מרתקות ביותר עם החבר'ה שלו, וכך יצא לי להכיר אותם יותר לעומק - הם פשוט מקסימים, ואני שמחה שיש לאביקו חברים שכמותם.
היה בסט מתמיד [=
כמה שעות מאוחר יותר, אחרי שינה טרופה חזרנו אלי, ואחרי שיעור פיתו"ש יצאנו לפארק - לחגוג ל"ג בעומר, והפעם עם החבר'ה של יערית - כה... שוב ברביקיו בפארק - היה כייף כרגיל [=
איכשהו, קורה שתמיד שוכחים משו, אבל זה לא כזה ביג דיל, כי הבית במרחק שני מטר משם, אז כל פעם חזרנו והבאנו משו אחר (אהמ... אייפוד לחבר לרמקולים, גיטרה, בצל, שמן, ווטאבר...)
הצבא שיחרר את החיילות, לחגוג איתי ל"ג בעומר [; 
דקל ואני זוממות משו P=
יערה ודקל השקסיות שאני כ"כ אוהבת [=
יופי של דקל
ועכשיו גם יאיר בחגיגה [=
לוטי היפייפיה - אוהבתותך
לוטי לא מסכימה "נגילה עם נרגילה" P=
זו בהחלט סוג של פרסומת סמויה לנרגילה 
אביקו המקסים - אוהבת אותך 3>
היה כל כך כייף [===
אוריאל החוואר המקסים שלנו חוגג יומולדת 16
אוריאל, אתה אחלה גבר. שיהיו לך חיים יפים ומאושרים, ושתצליח תמיד [=
ותודה על כל כך הרבה דברים... פשוט תודה [=
תמונת נוסטלגיה XD
בערב אביקו נאלץ לעזוב (יום ראשון צבא) ואני התארגנתי לעוד מסיבת ל"ג בעומר (נו... שלישית ואחרונה לשנה זו [;), והפעם עם החבר'ס שלי מבצפר
הייתה התלבטות לגבי בחירת המקום האידיאלי להקמת המדורה - חלק העדיפו "תל ברוך", חלק רצו "תלמי מנשה". בסופו של עניין התפצלנו. אני הצטרפתי ל"תלמי מנשה" - מקום סימפטי יותר ( וכך גם אבא שקט יותר ולא יעשה בלאגנים P=)
וול, ההורים הסיעו אותי ל"תלמי מנשה" למושב של קאצ'ם. לעירונים שכמונו זה טיפל'ה מסובך להתמצא במושב - חיפשנו את הבית שלו בחושך. הגענו ל"צרכנייה", שם הבחנו בקבוצה של בנות, אז ביקשנו את עזרתן - הן לא ידעו איפה זה "משק מספר 2", אז ההורים שאלו אותן "אולי אתן מכירות ילד בשם דניאל קאצ'ם?" "משפחת קאצ'ם" 
נמ... מן הסתם אף אחת לא הבינה במי המדובר, מאיפה נחתנו... וול, אחרי הכל "קאצ'ם" זה כינוי שהחבר'ה המציאו לדניאל, ואין שום קשר לשם המשפחה המקורי, וזה יצא נורא משעשע XDD התאפקתי שלא להתפקע מצחוק, עד שהמכונית התרחקה מהבנות, ורק אז נתתי לצחוק להתגלגל P= .
בכל אופן, הגעתי בסביבות השעה 22:00 עם קרשים, שאבא אסף על דעת עצמו. התקשרתי לדניאל - ואז הסתבר שהוא בכלל לא היה בבית, כך שהגענו לפניו, אז התקשרתי לתומר ובן טובים, והם באו לאסוף אותי מהאוטו, וכמובן לסייע לי עם הקרשים (יותר נכון - די סינג'רתי אותם, אבל עדיין... הם בנים, והם ג'נטלמנים, אז מגיע להם לסחוב קרשים P=)
תומר, דניאל (בן טובים) ואני עשינו סיור קטן בבית של קאצ'ם, ולבסוף התמקמנו בחוץ וניצלנו את הזמן לשיחות מעניינות ביותר [; בשלב מסוים, פגשנו את המשפוחה של דניאל - משפחה נחמדה ביותר. הם הציגו את עצמם, לחצו לנו את היד, ואפילו הציעו קרטיבים. תומר ואני קצת התביישנו, אבל בן טובים לא יכול היה לסרב להצעה המפתה, אז נהננו מלצפות בו מתענג על קרטיב בערב שרבי XD
בערך חצי שעה אחרי זה הופיעו שאר החבר'ס - יונתן, אוריאל, וכמובן אלכסקסע . הבנים החמודים העבירו את הקרשים לדונמים של דניאל, ואלכס ואני ניצלנו את הזמן לשיחת בנות קצרה [=
אחר כך הבנים ניקו את השטח, והבעירו את המדורות [=
אלכסקסע המקסימה הייתה איתי, ועשתה סקירה מקיפה ומפורטת ביותר על האירוע בבלוגה.
דניאל תומר, יונתן וצח מוסיפים שמן למדורה P=
ניצוץ של תקווה... [=
הר הגעש שלנו [=
בוער יופי... [=
דועך, אבל נחמד [=
עם אלכס לב חם אש אש!
בוהים במדורה היפה שלנו, ובצח שעושה לנו "מנגל" חמים וטעים [=
כשהמדורה הצטמצמה ונהייתה כבר ממש קטנה, התקרבנו אליה, פרשנו מזרונים, ישבנו במעגל והתחלנו לספר צ'יזבטים, לספר בדיחות, לשיר שירי מדורות, לשחק משחקים הזויים, ואז "אני שונא ____ כי זה_____" יצא נורא מצחיק (מפורט אצל אלכס ושווה קריאה XD).
רק חבל ששכתי את הגיטרה בבית - זה היה ממש חסר /=
היה קר... קאצ'ם החמוד הביא לי שמיכה מנומרת, וזה נראה כאילו אני לובשת שימלה מנומרת [=
אלכס ואני אוכלות מרשמלו דליקטס בטעם תות [=
מאיה - תעשי לנו עוד מרשמלו P=
מאוחר יותר דניאל רצה ללכת להתפנות, אבל לא היה לו כל כך בראש ללכת עד הבית וחזור, אז הוא ביקש לעשות את זה בטבע... מאיה ביקשה לראות אותו עושה את זה - זה היה נורא משעשע XD
לקראת השעה 6:00 מצאנו את עצמנו במצבים שונים - חלק מכורבלים בשמיכת פליז, אחרים יושבים להם על מזרון ליד האש,ושומרים על החורפים, או משחקים עם האש (אהממ... אוריאל, צח...).
צח נכנס למדורה
ניסיון לצייר מפתח סול XD
אילת מאיה = הנסיכה הנרדמת
בן טובים מצייר נקניקיה, צח מתופף [=
MASTER OF FIRE 
בסביבות השעה 6:30 אבא אסף את אלכס ואותי בחזרה אלי. היינו עייפות בטירוף, ואחרי מקלחת בזק נרדמנו.
היה הל"ג בעומר הכי טוב שהיה לי אי פעם [=
בבוקר אלכס ואני התעוררנו בסביבות השעה 13:00 אכלנו ארוחת בוקר טעימה, דיברנו הרבה כרגיל, וצפינו ב DVD של יוזלס [=
מאוחר יותר, יצאנו לטייל קצת בפארק - בחלק ההוא של הפארק שלא יצא לי להסתובב כמעט שנה [=
אלכס מאושרת וסטלנית - נשענת לה על עץ בפארק [=
וגם אני [=
על פגודה קטנה שמשקיפה למים הכלוריים והצבועים האלה P=
אלכס בניסיון לעודד קריינג קרוקודייל P=
חוצות גשר כדי להגיע לנהר שבהמשך [=
והנה אנחנו כאן בניסיון לחצות אותו [=
אלכס (צופיפניקית בנשמה) תקועה על אי ומחכה למישו שיחלץ אותה
אז גייסתי את הצב הזה בשביל המשימה המאתגרת
אתמול שלישי בערב נסעתי לאביקו כדי להפרד ממנו לפני היציאה לפרוייקט "תגלית".
פרויקט "תגלית"- birthright israel
מדובר בפרוייקט, שמאפשר לצעירים יהודים, לרוב סטודנטים בני 18 עד 26, לבוא לישראל לסיור חינוכי בן עשרה ימים - להיכרות ראשונית עם ישראל. במסגרת הסיור באתרים השונים התיירים נפגשים עם סטודנטים ובעיקר חיילים וקצינים מיחידות העילית של צה"ל.
הרעיון של הפרוייקט הוא להקים תשתית של "שגרירי הסברה" בעולם, ולחזק את הקשר של צעירים יהודיים מחו"ל לישראל וליהדות. המטרה היא לעורר אהבה וגאווה בלב אותם צעירים, ואכן עם חזרתם מישראל הם מביאים איתם תחושה של שייכות ואהבה לישראל. גם הצעירים הישראלים שמשתתפים בפרוייקט מדווחים על חיזוק הקשר ליהודים בחו"ל, וליהדות בכלל. כמו כן הפרוייקט תורם למוטיבציה בקרב חיילים וסטודנטים שמשתתפים בו, וגם לתחושת הגאווה במדינה ובהישגיה.
כעיקרון, חלק גדול מהמשתתפים נעשים משתתפים פעילים בתוכניות קהילתיות.
עשרות אלפי הבוגרים של התוכנית מובילים את התמיכה בישראל בקמפוסים ברחבי העולם ואלפים מהם גרים היום בארץ.
וול, אני כ"כ שמחה שאביקו נבחר להשתתף בפרוייקט החשוב הזה - הוא בהחלט ראוי.
קודם כל זו הזדמנות נהדרת להתאוורר קצת מהצבא.
דבר שני יהיה לו נחמד לטייל בארץ במשך שבוע עם חבר'ה ישראלים ואמריקאים.
חחח.... משעשעת אותי המחשבה שהוא עצמו אמריקאי - "עולה חדש" (כבר לא ממש) משרת בצבא הישראלי, הולך להדריך, במובן מסוים, סטודנטים אמריקאים - להראות את הצדדים היפים של ישראל, ובין היתר לשכנע אותם לעשות עלייה [=
אניוואי, במסגרת ההכנות ליציאה, אביקו אירגן דיסקים לאמריקאים - מן שי קטן שנועד להזכיר להם את ישראל. הדיסקים כוללים שירי רוק, פופ, ראפ, וואטאבר.... בנוסף, מכתב הקדשה לתיירים, וכן סירטונים עם קליפים של חיל האוויר, בחלקם כאלה שעוסקים בהצלת חיים [=.
היו שם קטעים שנגעו לי במיוחד, כמו למשל, חילוץ חייל משדה הקרב ע"י מסוק, כאשר כל הדרך לארץ הוא נאחז ברגל המסוק, וכך ניצל. כל המראות האלה של מטוסי הקרב בפעולה, והמחשבה שהם עלולים חס וחלילה, ליפול בשבי, או לא לחזור בכלל מזעזעת אותי. ריגש אותי לראות חיילים מתחבקים.... והיו גם דמעות...
פתאום נזכרתי בגליוש, בתמונה של אחיה ביומן - הפנים שלו היו צבועות בצבעי הסוואה... סיפרתי לאביקו שהוא בקומנדו (מסתבר שהוא ידע) חשבתי על חיילים קרביים שאני מכירה (ביניהם גם חברים טובים של אביקו) חשבתי על אותם חיילים שמסכנים את עצמם למען המדינה, ועל אותם סיפורי גבורה של חיילים שהקריבו עצמם כדי להציל את חבריהם... ואיך מרגישים החברים שזכו מחדש בחיים, וכמה מעריכים....
איך בכלל אפשר להתמודד עם המראות האלה של חברים מתים בשדה הקרב?
איך אפשר בכלל להמשיך אח"כ ולהילחם?
איך אותם מעשי גבורה מזכים את החללים בעיתורי כבוד - צל"ש, כאשר בסה"כ הם רצו להציל את החברים שלהם ולחזור הביתה בשלום?
נורא מצמרר...
.ולאדעת... פתאום היה לי כאב כזה חד בלב, ולא יכולתי לעצור.... ואביקו החמוד קלט אותי, ואז הוא מחה לי את הדמעות.... אם יש משו שגורם לדמעות לפרוץ החוצה, זה הנושא הכ"כ רגיש הזה, וסורי....אני באמת שלא מצליחה לשלוט בזה ]=
ב-21:00 נפרדתי מאביקו.
ההורים באו לאסוף אותי חזרה הביתה.והייתי כ"כ עייפה שישר אחרי מקלחת נרדמתי, ופספסתי את הודעות ה-SMS של אביקו ואלכס. יצא ששוחחתי איתם רק למחרת.
אביקו יקר,
אני כ"כ שמחה שהצטרפת ל"תגלית".
שיהיה לך טיול מהנה ביותר - עמוס חוויות [=
אני אתגעגע.... כבר מתגעגעת....
אני אוהבת אותך המון
.
היום ומחר... ואם תרצו גם מחרתיים, אני לא הולכת לבצפר (קרני, תודה שעזרת לי לגבש החלטה [=)
כה.... עשיתי לי קצת חופש - צריכה להשלים שעות שינה... מגיע לי, לא?
חוץ מזה, קרנוני ואני זקוקות באופן בהול לדניאל, שתחדיר לנו בכמה שעות חומר של שנה שבמהלכה לא הספקנו כלום, כי מה לעשות... לא כל המורים מוכשרים ללמד P=
דניאל כן! נמ... הזמן הולך ואוזל, ודניאל לא זמינה.... וגם אני עצמי עמוסה טילים - פשוט חסרת זמן /=
מנסה איכשהו להשחיל את דניאל.... אולי יספיקו ארבעה חמישה שעורים לפני המתכונת בהיסטוריה...ואולי לא... (?)
ANYWAY.... BREAK A LEG
שיהיה לכולם סבבי ובהצלחה
אוהבת אתכם...
3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
