DANCE OF FATE

יום ירושלים, נחום היימן (נחצ'ה), שבוע שיר ישראלי – סיבות מספיק ראויות להיעדרות מבצפר. נטלייה בקשה להקפיד על מנוחה טובה -  אכן, רעננות תתרום להצלחת המופע.  וואל... כיבדתי את הבקשה שלה וישנתי לי בכיף עד 10:00 בבוקר (נפטרתי זמנית מהבחינה בפיסיקה – ייאיי [= ) התארגנתי ונסעתי לקריית אונו. אחרי חימום של חצי שעה עם נטלייה ובוריס, עלינו לאוטובוס "שאשא" והמשכנו לשיר בכיף, עד שאיזו מנורה והרוזטה שלצידה נשלפו מתקרת האוטובוס ונחתו היישר לראשה של מורוש... אז נטשנו את המקום והתיישבנו במושב אחר, בתקווה שלא ינחתו לנו כל מיני דברים על הראש. כמה שניות לאחר מכן הנהג הבהיל אותנו בבלימת פתע, בגלל אוטו  אחר שכמעט נכנס באוטובוס /=. אווה פנתה לנהג ובקשה: "יש כאן חומר יקר מידי וצריך לשמור עליו... סע בזהירות... יש לנו זמן!"  LOL.  כדי להנעים את הנסיעה והכי חשוב... שלא נהיה רעבות, כיבדה אותנו בלחם רוסי ולביבות רוסיות, שהכינה במו ידיה –  ממש טעים [=

סופסוף... הגענו ל"בית הנשיא" ואחרי בדיקות ביטחוניות קפדניות, כמו אלה שנהוגות לפני העלייה למטוס קבלנו מדבקה "בתפקיד" ונכנסנו לאולם ענק ממוזג. אחרי שהרוונו את צימאוננו במיץ תפוזים קר, יצאנו לבאלאנס בחצר הגדולה. עקב בעיות סאונד ומוניטור, הבאלאנסים של כל האמנים גזלו זמן רב /= .  עם סיום הבאלאנס שלנו  ניגש  נחצ'ה לנטלייה ולחש  באוזנה משהו שגרם לה לחייך - כה... היא הייתה מאד מחוייכת, ונראתה מרוצה, כשנטלייה מרוצה אז גם אנחנו מרוצות [; סיימנו את הבאלאנס ושוחררנו  לחדר הממוזג שבו המתינו שאר האמנים. אווה, כרגיל דאגה שלא נשאר רעבות, שלפה מהארגז סנדוויצ'ים טעימים ביותר וחילקה לנו [=

בשעה 20:30 עלתה לבמה מנחת הערב רבקה מיכאלי, והקהל התבקש לכבד את הנשיא בעמידה. את האירוע – מחווה לנחום היימן ביום ירושלים, פתח הנשיא בנאום מרגש, ואחריו עלו לנאום שרים וראש עיריית פתח תקווה. עופר היה האומן הראשון שהופיע, ואחרי שתי דקות המיקרופון הפסיק לפעול. אותו דבר קרה לגלית גיאת, ועוד כמה אומנים – בע... היו בעיות נוראיות של סאונד ומוניטור, וזה היה נורא מביך /=.  איכשהו, רבקה מיכאלי הצליחה לחלץ את האמנים מהמצב המביך ולבדר את הקהל, בכל פעם שהיו תקלות סאונד. את בעיית המוניטור לא ניתן היה לפתור -  היה נורא מבאס לשיר בלי המוניטור.

אניוואי, הופיעו להקת טררם, אפרת גוש, דין דין אביב, עדי כהן, יזהר כהן, איריס, סי היימן ששרה עם נחצ'ה, הגבעתרון, הפרוורים, מקהלת עולים מכפר סבא, ועוד... ולבסוף, המקהלה שלנו - "מקהלת קולות הזמיר". שרנו את "נאום תשובה לרב חובל איטלקי", ואת "שירים עד כאן" עם חני לבנה.

עם סיום האירוע בקשנו להחזיר את הסטנדים ושלושת הבמות, אבל מרגע שכמה בנות חצו את הקו, המאבטחים לא אפשרו להן להיכנס חזרה... מזל שאווה, אני ועוד כמה בנות התעכבנו מאחור... כך יכולנו להביא את המצלמות, תיקים ושאר ציוד שנשאר בבית הנשיא, אחרת הבנות היו נאלצות להגיע לשער הראשי ולעבור מחדש את התהליך הביטחוני /= 

אניוואי, מור ואני סחבנו את הבמה במדרגות - זה היה ממש כבד.... אבל לא להרבה זמן, כי מישו נחמד קלט אותנו והציע לסחוב במקומי, אז כמובן הסכמתי... שיהיה לו בכיף [;

הגענו הביתה בערך ב- 1:00

היה ערב מרגש ומהנה ביותר [=

אתמול יום שישי,  סיימנו ב- 12:40 - שיעור מתמטיקה בוטל.  ייאיי! פחות שעה בבצפר, שזה ממש בריא. גם התאים לי במיוחד, כי יכולתי להקדים את הפגישה עם ידיד שלי.

אחרי ארוחת צהריים קלה נסעתי לקריית אונו. ידיד שלי הגיע כמה דקות לפני לגן המוסיקלי. מצאנו מקום מוצל תחת עץ רענן ופטפטנו לנו בכיף, עד שהגיעו שני אנשים עם בלונים וקישוטים והתנחלו באזור. יומולדת לשני ילדים – מזל טוב [=

וואל, לא רצינו להפריע (גם הם לא רצו להפריע לנו, LOL ) אז הזזנו עצמנו לספסל כלשהו... ואז ידיד שלי הביא לי שרשרת של פנטגרם יפה שאהבתי כל כך - תודה רבה . לא הרגשנו איך עף הזמן, והשעון הראה את השעה 15:00- הזמן בו נטלייה מרימה את "שרביט המנצחים" (טוב לא ממש שרביט... זו רק היד שלה ]; ). נפרדתי מידיד שלי, והצטרפתי למקהלה.

כרגיל, התחלנו עם תרגילי חימום ופיתוח קול והמשכנו עם השירים שנבחרו ל"יום ירושלים", כשברקע יכולנו לשמוע את ילדי היומולדת והאורחים החוגגים שרים "אין חגיגה בלי עוגה..." הליווי המוסיקלי הזה לא ממש השתלב עם שירת המקהלה...

חפיף, לפחות החוגגים התחשבו בנו, ועברו למשחקי חברה, שזה פחות רועש, ברגע שחני ליבנה הגיעה. חני אמורה לשיר איתנו ב"בבית הנשיא" ביום חמישי – זו חזרה אחרונה שלנו יחד, וקצת קשה להתרכז ברעש. בסיום החזרה חני פנתה לנטלייה בבקשה: "סוכרייה – להמתיק לי את היום עם ביצוע קלאסי של המקהלה". השמענו לה את LAUDAMUS TE ולאחר מכן שיר בסגנון ג'אז – PRELUD שטל הסולנית שרה והמקהלה מצטרפת... חני כל כך התרגשה, עד שזלגו לה דמעות מהעיניים. היא ניגשה לטל - חיבקה ונישקה אותה [=

חחח... היא התאהבה במקהלה, ועכשיו היא רוצה לשיר איתנו גם ברעננה... XDD

התוכנית המקורית הייתה לחגוג את ל"ג בעומר עם החבר'ה מ-"One Family" במעיין... איפשהו קרוב לירושלים, ולמחרת בבוקר לעשות סיור במשרדים החדשים שלהם בעמק רפאים ולחנוך את המקום החדש.

ב- "ONE FAMILY" יש ריכוז גדול של אנשים חביבים במיוחד, אז כשיונתן הרכז התקשר אלי ובקש שאגיע, בלי שמץ של התלבטות אישרתי את השתתפותי. שמחתי על ההזדמנות לפגוש שוב את כולם. בכלל, אני אוהבת אווירת ל"ג בעומר – כיף ככה לשבת עם חברים סביב המדורה עם גיטרות (כן, יש הרבה גיטרות) עד אור הבוקר.

נמ. בבוקר יום שני התקשרתי לברר פרטים לגבי הסעה ומשום מה לא השגתי את יונתן, גם לא את ליאור. שלחתי הודעת מסנג'ר לגיתית, והיא הודיעה לי שזה בוטל בדקה ה-90, כי במ"א לא הצליחו לארגן הסעות – פשוט, לא ניתן היה להשיג אוטובוסים באף חברה – זה היה נורא מבאס. |:

אניוואי, גיתית הציעה לי להתנחל אצלה בקריית אתא  ולחגוג ל"ג בעומר עם החבר'ה שלה (שאת רובם אני לא מכירה). זה היה רעיון נחמד, אבל כרוך ב"לטרטר" את אבא שלי בנסיעות הלוך חזור לחיפה (זה לא הזמן המתאים – יש המון עבודה) אז די התלבטתי. בסופו של דבר אבא התנדב להיות נחמד, ובכל זאת לנסוע איתי ברכבת עד חיפה. משם גיתית אספה אותי אליה לקריית אתא, וגררה אותי להתנחלות אצל ידיד שלה, בלי שום הודעה מוקדמת. הבחור היה באמצע מקלחת, אז חיכינו לו בחוץ עד שיסיים LOL. הוא די הופתע מביקור הפתע, אבל גם די שמח [=.  חחח... מיד הוציא גיטרה מהקייס וניגן לנו קצת רוק ישראלי ומטאליקה... עד שגיתית "העלימה" לו את המפרט – אחד התחביבים היותר מוכרים שלה [; מתישהו, כשביקשנו לחזור ולהתארגן למדורות הבחור התנדב ללוות אותנו לביתה של גיתית.

מאוחר יותר ההורים של גיתה "עשו על האש"- ארוחת ערב, ואני צמחונית ידועה, אכלתי לי פיתה עם חומוס, ולקינוח - מרשמלו צלוי XD.

בשעה 21:00 יצאנו להדליק מדורות. הקמנו קריוקי, נגנו בגיטרות, שרנו, שיחקנו... – היה ממש כיף, אבל גם נורא קר...

חזרנו לבית של גיתה בשעה 5:00 בבוקר. ב- 11:00 התעוררנו ואחרי ארוחת בוקר-צהריים שכזו, הצטרפו ליטל וירדן (one family)  ויחד הלכנו לצפות בחזרות של גיתה להופעת סוף שנה. בסיום החזרות אבא בא לאסוף אותי. הייתי עייפה ונרדמתי כמעט כל הדרך חזרה.

המחנה באילת היה משו בסט... בעיקר כשמדובר בארבע ימי חופש מהמקיף – זה ממש בריא [=

היום הראשון עבר בנסיעה ארוכה לאילת. (עם עצירות קלות בדרך- ארוחת צהריים חווייתית בבסיס צבאי עם חיילים חמודים, ועצירות בתחנות דלק - שירותים, בזבוזים...).

וואל, הגענו למקום היעד בשעה מאוחרת, וכל מה שנותר הוא לפזר אותנו בבתי המלון. בניגוד למחנות אחרים, נשללה מאיתנו זכות הבחירה של החדרים במלון,  ושובצנו באופן שרירותי... אבל בזכות אמי החמודה (חברה חדשה שיצא לי להכיר - נטשה את המחנה לשנה, ולשמחתי חזרה אלינו), שלחצה קצת (הרבה) על אורן המדריך שיבצו אותנו באותו חדר במלון הרי אדום - מלון מאד לא מפנק, אבל חפיף, העיקר שאמי נופית ואני היינו יחד וזה שווה הכל [=.

למחרת – יום שני, ביקרנו במצפה התת ימי ונהנינו לצלם את כל היצורים הימיים החביבים כן, כן גם כרישים. התוכנית ליום זה כללה גם סיור בטיילת, אבל גשם ספונטני הפתיע אותנו וגרם לשינוי בכיוון הנסיעה, אז המשכנו לאיימאקס -  צפינו בסרט תלת מימדי "ספארי בדרום אפריקה". הסרט היה נוסטלגי ביותר - הזכיר לי את הטיול המרתק בדרא"פ לפני כמה שנים. את הסוף די פספסתי... הייתי כל כך עייפה והשילוב של החושך והמוסיקה הקלאסית ברקע מאד עזר לי לתפוס תנומה קלה, שהייתי כל כך זקוקה לה [=

בערב הסתובבנו קצת בטיילת וקלטתי באחד הדוכנים שלושה ניטים ושרשרת נחמדה של PEACE אז אמצתי אותם, בתמורה לכמה שקלים [; לא הספקנו לחרוש על החנויות והדוכנים בטיילת... ונאספנו ליד איזה כדור,  שאנשים משחילים את עצמם לתוכו, וכשמשחררים את הקפיץ הם עפים מעלה ומטה בעוצמה. (מובן שוויתרתי על התענוג לעופף) משם המשכנו למיני לונאפארק כזה, שמכיל שלושה מתקנים והשתעשענו להנאתנו. המפעילים הנחמדים תעדו את מעללינו במצלמתי... XD. מתישהו, עלינו על המכוניות המתנגשות נכנסתי בהתחלה למעגל ה"פוגואים" של המכוניות, עד שחטפתי זעזועי גב, והחלטתי שיותר בטוח ויעיל למצוא לי פינה שקטה ולהתאמן בנהיגהP=

בערב יצאנו לשיט "מפנק" מלווה ב"מוסיקת רקע שקטה" (של מזרחית והיפ הופ /=). חשבתי שזה תזמון מושלם לשיחות טלפון עם ידידים,  אבל הרעש הנורא לא אפשר זאת, ובנוסף ילדים נדחפים הפריעו לשיחות, אז התייאשתי וניתקתי (סורי...אבל לא יכולתי לשמוע כלום) /=

בתום השייט חזרנו למלון, ואחרי מקלחת צוננת החלקתי לי מתחת לפוך, בהתחלה היה לי קשה להירדם, אבל, העייפות השתלטה עלי ולאט לאט נכנסתי לעולם החלומות שלי.

בבוקר שאחרי ביקרנו בריף הדולפינים. ברגע מסוים של עייפות נזרקנו על פוכים (נו... פוך ברבים =P) ונמנמנו לנו בכיף, בזמן שהחבר'ה התענגו בבריכה, ובשלב מסוים כשכבר החום חדר לעצמותינו, החלטנו להצטרף אליהם לטבילה במים הקרירים, אבל... עד שסופסוף נכנסנו הוציאו את כולם. נו טוב... לפחות אחרי שאמי שיגעה קצת את המדריכים אפשרו לשתינו להיכנס לבריכה ל- 5 דקות בלבד ייאיי. אורן המדריך הרים את אמי - לא אפשר לה "להתרגל למים", והשחיל אותה בעדינות לבריכה הקפואה, אז קפצתי להציל אותה, ואז אורן הטביע גם אותי LOL.

בערב חזרנו למלון קלבוטל חילקו לנו אסימונים כדי שנוכל להשתעשע במשחקי הוידאו, והתארגנו לקראת המופע. המופע של הטלפטניקית היה סביר, אבל המופע של זמרת בשם רינת בר היה מעפן /=.

בבוקר יום רביעי העמסנו מזוודות על האוטובוס שהחזיר אותנו הביתה בשעה מאוחרת – גם הלכתי לישון מאוחר. למחרת יום חמישי בצפר –  כל כך לא בא לי לחזור למקיף - טונות  שיעורים, עבודות ומבחנים שהצטברו, ובכלל... גם הייתי נורא עייפה /=.

בארבע נסעתי לקריית אונו לשיעור פיתוח קול. בדר"כ שיעור של חצי שעה, אבל דווקא הפעם סיכמנו נועם ואני, באופן חד-פעמי להתחלף, כך שכל אחת מאיתנו תקבל שעה (שעה בשבועיים במקום חצי שעה בשבוע) איבדתי את הקול -  זו הייתה שעה כל כך מיותרת, מבוזבזת ולא נחוצה - הצרידות הזו הייתה מביכה, וחבל כי בימים רגילים שעה זה המון זמן להתקדם... והזמן הזה הוא יקר.  (חוץ מזה גם לא נעים לי מנטלייה - אני די חדשה במקהלה, ויש לי עוד הרבה שירים ללמוד, ואין הרבה זמן עד ההופעות הבאות |:)

חפיף, לפחות האורחים ממשרד התיירות שהיו אמורים לשמוע אותנו ביום שישי דחו את המפגש עם המקהלה ליום שישי אחר... עד אז הצרידות תעלם, אני מניחה [=

ניר נרדם עם הMP3 שלי - מה שאילץ אותי לנסות לשרוד מוסיקה מסוג אחר שהושמעה באוטובוס \=
בא לי שייט... זה יבוא בהמשך...

 אמי ואני צבות בוקעות מביצה XD
התנדבתי לשמש שמרטפית לצב ים קטן שבקע אמש [= רכיבה על צב ים...
מפרסמת את צבי הים...

אורן, אני, אמי וצופית הגענו ראשונים לנקודת המפגש של המחנה...

 איזה יצור...חמוד

ניטרפת ע"י כריש אכזר... HELP
מתאמנות לטירונות בהשראת המחנה הצבאי שבו ביקרנו XD

אני והסרניות - התנחלות על גשר מעל הכרישים [=

מנסות להפנט את הדגים במצפה (יצאו לי עיניים מוזרות P=)

מצטננות מתחת למיני מפל מים - חם נורא /= הפסקה לארוחת צהריים

אני וסמיילי באיימקס LOL

הלונאפארק היחיד מסוגו בעולם שמאפשר להתחבר בשרשרת...

נכנסתי לפוגו של מכוניות מתנגשות - זעזוע גב XD אלירן תיעד אותי משוחחת עם אביקו בטלפון  (לפחות ברגעים האלה לא הייתה הפרעה) שייט "מפנק" באילת [= אני חונקת את אמי בעדינות [= אורן המדריך שלא אוהב לראות אותי בסטלה שלי - אז הוא הוציא אותי בכוח.
נהנית מהשייט אבל לא ממוסיקת הרקע... המאפיה השטלתה גם על הבר הזה... (שלחנו את הברמן לנוח קצת ~מואהעאהא~) ביקשנו יפה מהברמן לפנות את השטח... אנחנו נידאג שמחסן המשקאות יתרוקן XDD
מינו אותי לשמור על המשקפיים האימתניות האלו... LOL חבל... היו כמה מועמדים להשלכה |:

  צמודה לגלגל הצלה - שאני לא אפול בטעות למים הסוערים P= מציצות מתוך גלגל הצלה
אורצ'וק, אני, ניץ ורון שטים בכיף

ניץ חומד... [=

בערב במלון

 
משחקות דוקים על גיטרה [=

ההוכחה שגם תאומות סיאמיות יכולות לנגן P=
פרסומת לטלוויזיה בחדר שבמלון XD לא הסכימו למכור לנו משקאות חריפים, אז התמסטלנו מתפוזים וממוסיקה טובה [; הרגע בו חברה של אורן מתקשרת לשאול לשלומו. אורן: "כן אהובתי... אני מאוד נהנה כאן" LOL

משלימות שעות שינה

 
על המזח מחכות לדולפינים...

מצאנו בארבי יפה ואימצנו אותה LOL יושבת לי בסטלה ליד הבריכה [=

  ניסיון לחטוף את אמי המאפיונרית בתקווה שאף אחד לא ישים לב - כמעט כולם נכנסו לבריכה
ברקע המלון החלומי קלבוטייל שלא זכינו להיות בו ]=== עכשיו ניראה מי באמת חזק [= "... שתשאר צעיר לנצח..."
גם אני עברתי את הטסט בנהיגה P= מסטולה על הבר במלון קלבוטל

MAKE PEACE - NOT WAR

 אני ואמי נפרדות מניר, שעזב ביום האחרון בטיסה...

 
"1,2,3.. אנחנו שלישיית מוסקוטריות..."

 
רינת בר- חמודה אבל למה לשיר בשפה מזרחית... \=
גם אני במאפיה של אמי

 
ארררג... עונש למי שמפריע לי לדבר עם החבר'ה בטלפון XD
אור שביקש לארח לי חברה בדרך חזרה הביתה [=
מה שלא יהרוג אותי - יחשל אותי... LOL
אני, רות, אמי ושיראל נצלות בשמש [;

 
ניסיון להפיל את הפיגומים האלו שמכערים את הנוף /=
האריה ההיפי שלא הביא לי את הזכיה ב100 בלונים \= אבל אני בכל זאת אוהבת אותו [=