וול....אז איך בכל זאת אפשר להישאר שפויים בתוך כל העומס והלחץ האינסופי הזה....
ואיך לשרוד את מאי-יוני העמוסים במיוחד...
הנה כמה דרכים...
אחת מהן קשורה בצימצום הנוכחות בבית ספר (זה פשוט עושה לי טוב מהרבה בחינות)
דרך אחרת יעילה יותר זה ללכת לכמה שיותר הופעות של להקות שאני אוהבת, לשמוע המון מוסיקה, ולפגוש אנשים שמזכירים לך עד כמה החיים יכולים להיות יפים...
אניוואי, אני אקצור במילים ואאריך בתמונות....
21.4.08 ההופעה של YIDCORE בבארבי ת"א [=
אחת ההופעות היותר טובות שראיתי (אני די כותבת את זה על כל הופעה של להקה שמגיעה מח"ול, אבל כך אני באמת מרגישה אחרי כל הופעה כזו P=)
וול... אביקו ואני אספנו את אור ויחד המשכנו לבארבי. בדיוק כשחנינו ראיתי את בינתוש החמודה, שהרבה זמן לא יצא לנו לפגוש. יחד המשכנו לקופות שם פגשנו את יואל, ואז מישהי שלמדה איתי בבית ספר קודם (משום מה לא כל כך זכרתי P=). את 30 דקות ההמתנה מחוץ לבארבי ניצלנו לצילומים עם חברי הלהקה (פרט לגיטריסט). יואל קצת "הטריד" אותם, במיוחד את בסיסט הלהקה, אבל... נראה שזה לא הפריע להם, הם אפילו נראו די משועשעים XD
בכניסה לבארבי פגשנו גם את החיילות המקסימות - נוף, לוט, ליטל, שנהב ועדי. אחרי בערך 20 דקות של שיחה מרתקת ביותר, ירדנו למטה והתנחלנו איפשהו על הבימונת הזו שליד המדרגות.
USELESS נתנו בראש כרגיל, ואז עלו יידקור.
בשלב הזה, פגשתי סופסוף את קלרצ'וק היפייפיה, שתמיד גורמת לי להרגיש טוב 3>
מתישהו, ירדנו כולנו למטה ורקדנו קצת לצלילי יידקור. יידקור פאקינג מצחיקים.... לכבוד החג לבשו חולצות של ארבעת הבנים מהתורה:
בראם הסולן - "רשע", הגיטריסט - "חכם", המתופף - "תם", והבסיסט (בתחפושת דוס) "זה שאינו יודע לשאול" - שרו וניגנו שירי פסח.
בניגוד להרגל ההזוי של השלכת חומוס, טחינה, פלאפל, ושאר ירקות על הקהל (בעלי המקום הסיקו מסקנות ולקחים מביקורם הקודם של היידקורים בארץ) הפעם לא איפשרו מנהלי הבארבי את טינוף המקום P;
בראם הסולן שר לתוך תרנגולת פלסטיק (זה לפחות לא מזיק) XD
25.4.08 הופעה של יידקור בפטיפון ת"א
הופעה של יידקור ב"פסטיבל בארוק באר-שבע" התבטלה, וכדי להשלים את החסר הסתפחה הלהקה באופן ספונטני לשתי להקות אחרות שהופיעו בפטיפון. (למעשה, היידקורים הופיעו בהתנדבות, כי 30 ש"ח שנגבו בכניסה היו עבור שתי הלהקות האחרות)
הפטיפון מעצם היותו מקום קטן וצפוף מזמן חבלות, רמיסות, מעיכות... וואטאבר. איכשהו, אני תמיד יוצאת עם נזקים, וזה מרגיש לי לא נחמד - אני לא אוהבת להיות במקום שהוא לא נחמד אלי P=
אניוואי, לאחר מאמצים רבים של שיכנוע מצד אביקו, ובאופן ספונטני לגמרי, מצאתי את עצמי בפטיפון. מה שייאמר לזכות ה"פטיפון", הוא שהמקום כמעט נטול ריחות עשן סיגריות, וזה מרגיש נפלא [;
בשלב זה, לא היו שם יותר מידי אנשים... (אפשר לומר שהגענו ראשונים). בכל אופן, את זמן ההמתנה ניצלנו לשיחות עם חברי הלהקה, ובהמשך שיחקנו UNO עם המתופף והגיטריסט [=
היה משעשע ביותר... מאוחר יותר הגיעו עוד אנשים - לא יותר מידי, בערך 15 אנשים (מן הסתם, היידקורים נחתו שם באופן בלתי צפוי), אבל עדיין... מספיק בשביל להרים הופעה.
בראם הסולן ביקש מאביקו וממני לתעד את ההופעה במצלמה שלהם ובמצלמת הוידאו, כך תהיה להם מזכרת מהופעתם ב"ארץ הקודש".
בסוף ההופעה ניגשנו לקנות חולצה למזכרת. החבר'ה האלה בחרו לתת לנו אותה מתנה [;
זו הפעם הראשונה שיצאתי מהפטיפון כמו שנכנסתי - בלי קישוטים כחולים סגלגליים, וגם לא הרגשתי כמו מאפרת סיגריה מהלכת P=
אז כן...היה כייף אדיר ונהניתי המון.
תודה לך אביקו על המאמצים שהשקעת בלשכנע אותי 
2.5.08 ההופעה של מונוטוניקס
מונוטוניקס השיקו אלבום חדש במועדון ברזילי.
וול... זו אחת הלהקות היותר אנרגטיות שיצא לי לראות - להקה בהחלט לא שיגרתית, לפחות לא מבחינת הדרך שבה בחרו חברי הלהקה לפתוח את ההופעה, ובכלל גם ההמשך בלתי צפוי... הזוי [;
אז ככה...
בשלב ראשון, החבר'ה ההזויים האלה מורידים את הציוד מהבמה, וממקמים את מערכת התופים והציוד במרכז החדר, בין הקהל.
שלב שני, הסולן מכין את התופים להופעה ע"י כיסוי המערכת בנייר ומוזג שמן על המערכת.
שלב שלישי, מציתים את המערכת, ואז משפריצים מים כדי לכבות את האש ולהדליק את הקהל 
אז כן...כך נראית הפתיחה הרשמית של ההופעה... (אני אנסה בהמשך להעלות סירטון...)
עמי שלו - סולן הלהקה
יונתן גת הגיטריסט
במה זה בשביל הקהל...
ל"מונוטוניקס יש סולם XD
רן שמעוני המתופף
בסוף ההופעה, הקהל מרים את הסולן וגם את המתופף עם מערכת התופים,
ואלה ממשיכים לשיר ולתופף באוויר מעל ראשי האנשים...
7.8.08 יום עצמאות ה-60 [=
את הכרטיסים בשווי 139 ש"ח לאדם רכשנו בהדרן שבוע קודם לכן, וזאת על מנת להבטיח את מקומנו במופע "רוק עצמאות" שבאמפיפארק ראשל"צ.
היו ציפיות... אפילו די גבוהות, אחרי הכל, ישראל חוגגת 60 שנות קיום, אז כן... מן הסתם, היה ראוי להשקיע יותר - יותר להקות איכותיות - יותר מוסיקה טובה (וגם לגוון קצת... הם פאקינג חזרו על אותם שירים של שנה שעברה ולא שינו כלום). תכלס, נראה שהעסק הזה מדרדר משנה לשנה.... פחות להקות טובות מופיעות ברוק עצמאות, וזה נורא מאכזב מבחינה זו /=
מה שכן.... אביקו יצא לחופשה, ועצם העיניין, שהוא היה איתי במקום הזה גרם לי להרגיש הכי נפלא - זה החזיר אותי שנתיים אחורה.... למפגש הראשון שלנו, וזה עורר בי תחושת נוסטלגייה נעימה.
וול... למרבה הכייף והשמחה החמודדה (ידידה טובה מאד של אביקו) הצליחה בלאסט מומנט להשיג כרטיס, ויחד עם אור להצטרף אלינו למופע המרכזי [===
וואו! אני כ"כ הרבה זמן לא ראיתי את הבחורה המדהימה והנפלאה הזאת, שמתחברת לי עם לא מעט רגעי נוסטלגיה יפים, ועם כלמיני חוויות ואירועים מרגשים...
גאד! אני פשוט כל כך אוהבת את דנה (דדה) המגניבה שכל דקה איתה היא חוויה בלתי נשכחת. אז כן... אי אפשר לומר שהיה רגע אחד משעמם.
אניוואי, מבין כל ההופעות נהנתי מ"מוניקה סקס", "היהודים", "אביב גפן" וגם דיי אהבתי את "סינרגיה" ו"מופע הארנבות של דוקטור קספר" [=
לשם שינוי אין יותר מידי תמונות |:
אור אלרגי לפוזות של פוייזן, וגם הרעשים שבוקעים מתוך הפלייבק שלהן מוציאים אותו מדעתו, והוא נזקק באופן בהול לאטמי אוזניים. אבל.... למרבה האכזבה הוא השאיר את האטמים המקוריים בבית, ולכן נאלץ לאלתר זוג אטמים מנייר טואלט שנמצא בשירותים הכימיים הדוחים - הידד למקוריות [;
אביקו, דדה-חמודדה ואור
עצם הבילוי איתם, מפצה על הרעש הצורמני שבקע מהפלייבק של הפויזניות שבחרו לעשות פוזות על הבמה... להשתולל כמו במסיבת חוף, בתקווה שאם העיניים של הקהל יהיו מרוכזות בהן, אולי האוזניים פחות... (?)
אביקו מסמס תשובות לשאלון מוסיקלי...(בהמשך יסתבר שזה היה מהלך חכם)
דנה היפייפיה נרדמת...
ואני שומרת שלא יטיילו לי בלי כוונה על החמודדה [;
ואיזה כייף לפגוש כך לפתע את גיתה-פיתה המקסימה שהגיעה לכאן מהצפון
בשלב מסוים, קפאנו מקור והרגשנו דחף עצום להידחס בין האנשים ולהתחמם....זה היה רעיון גרוע למדי, כי היו שם אנשים עם מרפקים חזקים במיוחד, שמצאו את דרכם היישר לפרצופים שלנו 
רעיון גרוע יותר זה היה לתפוס תנומה על הדשא. אנשים מסטולים משיכרות או סתם מעייפות, או סתם היפראקטיביים דידו/רצו להנאתם... עד שנתקלו בנו - דרכו, מעכו, בעטו, מחצו... והשאירו עלינו כתמים כחולים-סגלגליים. הם כמובן התנצלו, אבל עדיין... זה לא כייף!
ודנה לא אוהבת להישאר חייבת... עוד יותר ממני. כך למשל, גמלה בליבה החלטה נועזת להיכנס לפוגו - רק כדי "להחזיר כאפה-כיפליים" לבריון שנכנס בה בטעות...אל דאגה! דדה שלנו ספורטאית מוכשרת הצליחה להיחלץ מהפוגו בלי אף פגע...ובזמן - זה היה אחד הקטעים היותר משעשעים XDDD
אביקו הפגין בקיאות בכל הנוגע ל"יהודים", כפי שציינתי קודם לכן, שליחת אסמסים השתלמה, ובסופו של דבר הוא זכה בפלאפון - הוריי!
ואני שכל כך רציתי דגל כחול-לבן, זכיתי ברגל-דגל בצלעות מאדם היפראקטיבי שפשוט נפנף בדגל ביתר התלהבות, ולא שם לב שיש כמה אנשים תמימים לידו
סה"כ היה כייף, בעיקר הודות לאנשים שהיו איתנו [=
אביקו כבר שבועיים בקורס קצינים, והוא חסר לי נורא...
אבל....שבוע הבא הוא יחזור לשישבת, ויהיה לי נורא כייף [===
אני אוהבת אותך, אביקו 
שיהיה ל"ג בעומר הכי שמח וכייף... להת' [=
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
moon.child