אבסטרקטי

אז מה קרה? יצאתי להכנה לקצונה לפני קצת יותר מחודש,היום הייתי אמורה להכנס לבה"ד 1.

עד אתמול. ויתרתי.

אני באמת לא זוכרת מתי היו לי ימים שחורים כמו אתמול,אבל כשאצלי מגיע אחד כזה הוא כולל בתוכו את כל הצרות שרק אפשר להפיל על בנאדם.

אני מאוד מקווה שהיום ומחר ובכלל במשך כל השבוע הזה שבו לא אצטרך לראות אף-פרצוף מולי..משהו ישתפר.

זה כ"כ מתסכל.

אפשר לומר שהתקופה הכי יפה בחיי הגיעה לסיומה,

וזה משהו שאני בחיים לא אשכח.

לא את האנשים שהיו איתי בצוות ובכלל בהכנה כולה.

לא את המפקצית שלי שעשתה בשבילי כ"כ הרבה.

ולא את הבנאדם שהכי תומך בי בתקופה הזאת ופשוט זרק הכל ובא אליי לבסיס רק בשביל שאני אצא החוצה ואחבק אותו ואולי ארגיש יותר טוב,אני אוהבת אותך.

תודה על הכל.

הכנה נחשון 020, חבורה של לא משופצרים.