| |
אבסטרקטי
החושך טהור, זך ונעדר תמונות וחזיונות. החושך הוא ללא קץ, ללא גבולות. החושך הוא האין סוף שכל אחד מאיתנו נושא בחובו. |
| 10/2009
 דובוני אכפת לי;
אז מה היה לנו השבוע? השתחררתי מצה"ל.
כמה חיכיתי לרגע הזה,ייחלתי אליו..כמה שנאתי את הבסיס המתועב שנקלעתי אליו..וכמה ניסיתי לעבור ממנו,אך הנסיונות עלו בתוהו.
וכשהרגע הגיע,לא הייתי שמחה.
בכלל לא חייכתי,בכלל לא רציתי להגיע הביתה ולחשוב שמחר בבוקר אין לי סיבה להתעורר.
שמעכשיו אני ברשות עצמי ואם אני אבחר לא לעשות כלום עם החיים שלי,אז כלום באמת לא יעשה.
ואיך עד עכשיו החיים היו במסגרת שלא ממש ניתן לשבור את גבולותיה,אחרת משלמים על טעויות שעושים.
ועכשיו,אין מי שיפנה לי אצבע מאשימה בכל פעם שאני טועה.
אין מי שיטיף לי מוסר שככה לא באמת עושים ואת החלק הזה לא מרכיבים לכאן או לכאן.
אם אני לא לוקחת את עצמי בידיים,אני נמצאת בריק..בחוסר. נטולת כל משמעות.
וזה בכלל לא קשור לאם אני אתגעגע לאנשים או למשרד שיפה שעיצבתי לי במשך התקופה הזו..
זה קשור לפחד הזה לצאת לעולם גדול מלא הפתעות וסיכונים ולהחליט לבד,בלי יד או כתף,לאן אני הולכת.
וכמה אכזבה ענקית חוויתי מאנשים השבוע.
חברים צריכים להבין שלהיות חבר משמעותו לתמוך,להיות שם,לתת יד,לחבק..כשזקוקים לזה.
להיות חבר פירושו להנהן ולתת מבט של אדם שמקשיב..להראות שאכפת.
להיות חבר זה להסתכל על הבנאדם שמולך,עם החיוך הכי גדול ועדיין לדעת שמשהו לא בסדר איתו.
ולתת לו את החיבוק הכי גדול בעולם,שירגיש שאתה שם בשבילו.
להיות חבר זה לענות להודעה שנשלחת אליך ב-2:30 בלילה,שהנימה שלה לא משאירה מקום לספק שמדובר במצוקה
ולתת לבנאדם בצידה השני את היכולת לאזור כוחות עד הבוקר,שיראה שהשמש זורחת גם למחרת.
ויש אנשים מחייכים בעולם ולא הכל באמת שחור. ויש גם קצת ריח של גשם שהופיע פתאום,אפילו שעדיין חם.
להיות חבר זה לעמוד במילה שלך,שאתה מתחייב לעשות.
זה לתת לאחרים לסמוך עליך ולדעת שהם יכולים לעשות את זה בלי למצמץ או להביט אחורה,כי אתה כאן.
להיות חבר..זה אומר לאהוב.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Moonshine
