לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


על עקב התורפה את דמותי כאן בניתי/ את חדוות הכתיבה בזכותו פה קניתי/ משתדל עוד לפרוח בטרם אבול/ רק חלילה שלא סתם/ אפול

כינוי: 

מין: זכר

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
11/2004

אשה צעירה


יום אחד בשנה אני נהנה מאשה צעירה (ואין זה בא לומר שבשאר הימים אני סובל).


אתמול היה היום הזה.


אתמול חגגה אלפא את היומולדת שלה (יומולדת שמח לך, אלפא), ובכך הצטמצם ההפרש בינינו לשנה אחת בלבד.


היום גדל הפער חזרה לשנתיים.


וזה אומר שהיום, יש לי יומולדת.


אתמול נשארתי בבית – הלב שלי עדיין לא התרגל לעובדה שמישהו טיפל בו, וכמחאה על כך הוא הגיב בדופק מהיר במשך יומיים רצופים.


"זה לא מסוכן, זו תגובה מקובלת, ואין צורך לעשות דבר, אלא אם זה ממש בלתי נסבל" אמרה לי בטלפון הרופאה החמודה ניקולטה, ורק הקול שלה היה בו כדי להרגיע אותי.


אז השתדלתי להירגע, לא עשיתי דבר, ורק ביליתי במיטה כשאני עובד בשכיבה.


החתול קצת כעס על שתפסתי לו את מקום מרבצו וכילה חמתו באוכל. בכלל אני חושב שהג'ינג'י הזה בולימי – הוא אוכל עד שהוא מתפוצץ ואחר כך מקיא את הכל, במקומות צפויים יותר, או צפויים פחות.


[זו הייתה סתם הערת ביניים כי כעת אנחנו לא מדברים על החתול, אלא על היומולדת שלי.]


בערב הלכתי לישון מדוכדך קצת, כי כל כך רציתי שאחרי הטיפול הכל יהיה מושלם, והמרד הזה של הלב לא היה ממש בתכנית שלי.


באמצע הלילה התעוררתי (אני תמיד מתעורר באמצע הלילה כדי לוודא שאני חי) והנה גיליתי שהלב מתקתק כמו שצריך, תיק-תוק, תיק-תוק, בקצב נורמאלי שנשמע כמו מנגינה ערבה, והרגיש עוד יותר.


הערתי את אלפא ובישרתי לה (בחיי שהיא ביקשה שאעשה זאת), ונרדמתי עד הבוקר.


הבוקר, השמש זרחה, הלב המשיך לתקתק כראוי, ולי יש יומולדת.


ולמרות יומולדתי, אין לי שום כוונה להתחיל להשתפך במליצות נבובות מהסוג של "קיבלתי את חיי במתנה", או "התחלתי לחיות מחדש", לא לכבוד היומולדת, וגם לא בעקבות הטיפול שעברתי.


את חיי לא קיבלתי במתנה – הם תוצאה של דקת אושר אחת של ההורים שלי והרבה שנים של עבודה קשה שלי, וגם לא התחלתי לחיות אותם מחדש. אני ממשיך את אותם  החיים ואין לי שום רצון לחיות את חיי מחדש, למעט אולי את חיי המין. כל השאר שימשיך מהנקודה הנוכחית.


 


זה סתם עוד יומולדת אחד, עוד אבן דרך על השביל המרוצף ימי הולדת, שהמרחק ביניהם הולך ומצטמצם מיום ליום אך ערכם הולך משנה לשנה.


ובמישור הבנאלי - הילדים בירכו אותי לכבוד היומולדת, קיבלתי כוס תה למיטה (באדיבותי) והערב אלפא ואנוכי חוגגים במסעדה טובה (אם יוליסס אמר, היא בודאי טובה).


ולעניין הבחורה הערומה שתקפוץ מהעוגה  - לזה יש עוד כמה שנים.


בינתיים, יומולדת שמח לי.


 

נכתב על ידי , 25/11/2004 13:58  
54 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



39,615
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאכילס אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אכילס ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)