"דוגמא מעולה לזמן פנוי ו- 0 פוסטים" כותבת לי שולה, ובכך עושה לי עוול גדול.

0 פוסטים זו עובדה, ועליה אני לא מתווכח, אבל זמן פנוי? על איזה זמן פנוי היא מדברת?

מאז שהופרשתי מעבודתי כשכיר, והפכתי סחיר (לא שיש קונים), אין לי רגע מנוחה. כל יום אני עסוק בכל דבר שרק יכול לעלות על דעתן של כל הנשים שבחיי – לקנות, למכור, להביא, לקחת, להסיע, להחזיר, לייעץ, לסייע, לאכול, לשתות, לדבר, להקשיב – כל אחת מהן והדברים הקשורים בה. וכל הפעילויות הללו מותירות לי בקושי זמן לסדנת הכתיבה השבועית (לא שיצאה ממנה מילה כתובה אחת) ולטעימת היין (שגם ממנה דבר לא נובע, לבד מהאנג-אובר).

אז כל אלה יכולים להשאיר לי שמץ של זמן פנוי?

אה, ועל הפילטיס (שלוש פעמים בשבוע) כלל לא דיברתי...

אחרי שהבהרתי לעצמי שאני יכול לרוץ 10 ק"מ (אם לקרטוע הזה ניתן בכלל לקרוא ריצה) הוספתי לריצה פילטיס מכשירים. אומרים שזה מחזק את שרירי הליבה, אומרים שזה מחטב, אומרים המון דברים, ואנחנו נראה אם משהו מהם יתגשם (וגם זאת בתנאי שהקפיץ שבלב שלי יהיה חזק יותר מהקפיצים שבמיטת הפילטיס). עד אז אני די נהנה מתפקיד המבוגר הבלתי אחראי בעליל, והזכר היחיד, לצד חמש או שש נשים צעירות עד צעירות מאד, גם אם הדבר כרוך בכך שכשהמורה מצווה עלינו למתוח את רצועת הגומי בקו החזיה ולא יכולה להתאפק מלהסתלבט עלי, היא שואלת אותי אם אני בכלל יודע איפה זה.