בערב החג כיבינו את כל האורות בבית, וישבנו לצפות.

אין ספק, שלו רק בשביל סרטים כאלו, שווה שתהיה מערכת קולנוע ביתי, אם כי אני לא בטוח שהשכנים שלנו שמחו על כך יותר מדי. נדמה לי שעצמת המוסיקה שבקעה, בהתחשב בעובדה שאין לשכנינו מושג ירוק מי הוא בוב דילן, לא ממש עשתה להם את הערב.

מאידך, שיגידו תודה שלא שמנו להם את המתיאוס פסיון.

הסרט נהדר. הוא מלא בהקלטות עתיקות של דילן, ראיונות עם המון אמנים שהיו קרובים לו, וביניהם המדהימה ביותר היא ג'ון באאז, שלא רק נראית כמי שהגיל לא יכול לה, אלא שהקול שלה גם הוא השתבח עם השנים.

הצפיה בסרט, לבד מההנאה שהיא גרמה לי, הביאה אותי לראות באיזו שממה תרבותית גדלו בני דורי. בשנים שבוב דילן, ג'ון באאז, ויוצרים רבים נוספים, כתבו ושרו (את מה שנקראו אז שירי- מחאה) נגד מלחמות, נגד חימוש אטומי, ונגד משטר מדכא, בארץ עדיין הקשיבו לשני הדבילים הנודעים, קליף ריצ'ארד ואלביס פרסלי, כשרק נועזים התקדמו לעבר הביטלס.

על הגל התרבותי ששטף את ארה"ב אז, כמעט ולא שמעו כאן.

נכון שמאוחר יותר, למדו להכיר את שירי התקופה, אבל בארץ בה הליכה לצבא הייתה הדבר לו ייחל כל בן-עשרה, אפליית השחורים בארה"ב לא עניינה איש, והמלחמה בויאטנם נתפשה כמלחמת העולם החופשי והצודק בכוחות האופל, שירי-מחאה נפסלו על הסף בהיותם כלי ביטוי של כוחות אנרכיסטיים, לחם חוקם של סטודנטים ארוכי שיער ושטופי סמים, ומשנתם של שליחי המשטרים הקומוניסטיים.

לא פלא הוא שרק מספר מצומצם יחסית של שירים, הצליח איכשהו לעבור את מסננת הצנזורה הטבעית בארץ, וזאת אולי תודות לעובדה שחלק גדול מהנוער של אז, לא ממש הקשיב למלים, אלא התיחס בעיקר ליופיים המוסיקלי של השירים.

הדבר המפתיע בסרט הוא, שדווקא בוב דילן עצמו, מייחס פחות חשיבות למחאה שבשיריו, וטוען שלפחות לחלק מהשירים, ניתנה אז פרשנות שהוא לא היה מודע לה, אפילו שהוא זה שכתב את המלים. זאת גם הסיבה שבשלב מסוים בקריירה שלו הוא עבר לכתוב ולשיר רוק, למגינת ליבם המופגנת של חסידיו מתקופת שירי ה-Folk . מה שעניין אותו, כך טוענת באאז, היה להתפתח מבחינה אמנותית, וזה שבכך הוא נטש את חבריו מתקופת שירי המחאה, לא ממש הזיז לו (ולמרות שג'ון באאז מחמיאה לו לאורך כל הסרט, לא קשה לראות את האכזבה שהיא חשה עקב הנטישה של דילן, מה גם שהיא מודה שהייתה מאוהבת בו).

בנוסף לסרט עצמו, יש בדיסק הופעה מצולמת של בוב דילן, אותה עדיין לא ראינו.

לכבוד הישיבה בסוכה (לא שלנו), אני חושב שנסדר לשכנים קצת קולטורה.