היום התנדבתי לבשל צהריים. אלפא עסוקה בעבודתה, יוליסס מבשל בכשרון אמיתי ובמיומנות של שף, ולכן עשה זאת הרבה בחודשים האחרונים, אז היה זה רק הוגן שאקח זאת על עצמי.

יצאה ארוחה נחמדה – דג מאודה עם רוטב כוסברה, תפוחי אדמה, סלט ירקות ברוטב חריף וקינוח ליים. לפני האוכל שתינו מיץ מאשכוליות שקטפנו מן העץ שבגינה, מחוזק בוודקה שקטפנו בפריזר, ועם הארוחה שתינו יין, גראנש ספרדי, לגמרי לא רע. קל לראות שאנחנו משפחה של גרגרנים ובכלל אוהבים את הנאות החיים.

אחרי האוכל הלך יוליסס לנוח, אלפא עבדה עוד קצת וגם היא פרשה למיטה, ואני נשארתי לבדי, עם המחשב ועם המחשבות.

מה הייתי עושה לו זכיתי בעשרה מליון דולר? כלום, אני רוצה לומר. עם הנסיון שלי אני יודע שזה הדבר הנכון. אבל האם באמת הייתי רוצה לזכות בעשרה מליון ולהתנהג כאילו לא זכיתי? אולי. לא בטוח אבל אפשרי. אם אזכה, אדווח לכם את המסקנות.

ומה הייתי עושה לו הייתי צעיר בעשרים שנה? הרבה, אני רוצה לומר. עם הנסיון שלי אני יודע שהייתי עושה המון. אבל האם באמת הייתי רוצה להפוך צעיר בעשרים שנה ולהתנהג כאילו לא הצערתי? יתכן. יכול להיות. אבל הזכרונות יפריעו לי. אז אולי אוכל לחזור אחורה בזמן, לבדי, לשמור לעצמי את הניסיון, ולאבד את הזיכרונות? טוב, לא את כולם, רק חלק. אפשר?

וכמה שנים הייתי חוזר אחורה, רק עשרים? אולי שלושים? ארבעים?

ארבעים? לא, לא ארבעים. להיות היום כל כך צעיר זה ממש עונש, מעמסה. גם בזמני זה לא היה מי יודע מה, אבל היום? זוועה (גם לגדל בני עשרה כיום, זו זוועה, אבל זה כבר סיפור אחר).

ובשנות העשרים שלי הייתי רוצה להיות היום? לא הראשונות, עם "הטיול הגדול" ואי-הוודאות של "מה ללמוד", קצת אחרי זה, כזה בן עשרים ושמונה, עשרים ותשע, עם נסיון עשיר של ותיקי החיים שראו הכל, שמעו על הכל, וניסו את הכל, עם כולם.

"רגע, רגע, רגע", קופץ לי פה מישהו, "דיברת על חזרה לעבר עם הנסיון שלך בהווה, אז עמוד בהסכם".

טוב, סליחה, טעות שלי.

אז אני בן עשרים ו-, כמעט שלושים, ואיתי נסיון שצברתי בעוד כמה עשרות שנים שעברו עלי. זה בסדר? זה על פי ההסכם?

זה לפי ההסכם, אבל זה לא ילך. הנסיון שלי, ארוך בזמן אמנם, אך חסר כלים שימושיים להווה, ונראה לי שפעם נוספת תהיה לי קשה יותר. הרבה יותר קשה. על אף הנסיון, בגלל הנסיון.

לא. אין לי כח לעבור את עשרים השנים הללו פעם נוספת, בשום סידור שהוא. אני מוותר על העסקה. תודה.

אפשר רק לטעום איזה שבוע שבועיים? כדי להיות בטוח?