My dear
I'm known as a man of many thought before deeds. I knew what I had suggested and am ready to get it all
I don't believe I'll be able to relate, responded, react to everything you share with me, I hardly think I should, but I'll read and say whatever I find that will help you. You're right in saying that you don't know much of what I'm living through, and I'm going to share this with you, as we go along, in time that is at the length of the the leash which is held by my mind, who controls all of me, as you already know
In the meantime, I wrote an answer for you, but it came out in my native language, so you'll have to do with the knowledge that it's there, and will be yours, as soon as I find the corresponding words that you can read
I have a lot more to say, to ask, and there will be no better time to write it, than the weekend that's coming tomorrow, when I'll be alone with myself, my thoughts and you
Achilles
תשובה
נכנסתי לחדר אפלול וקודר.
חדר ריק ושומם, שום דבר בו
זולת הקירות הלבנים החשופים,
שניצבו שם שותקים וקרים.
ובטרם אפנה ואלך לדרכי,
הבחנתי בדמות שם עומדת
בקרן פינה, בלי שום בגד עמדה,
עירומה, חשופה, ובודדת .
כה לבן הוא עורה,
מתמזג עם צחור רקע,
עד כי שחור ערוותה,
ופטמות השדיים
דמו לכתמים על הקיר.
רק עיניה היו שם בורקות בכחול,
מביטות בי באלם, השתיים.
קרבתי אליה.
זאת את, כן זאת את.
לקחתי אותך אל גופי והצמדתי,
חיבקתי כמו שביקשת.
ומבעד למעיל המרחק שעטיתי,
אלפי קילומטרים עוביו,
יכולתי לחוש בשדים רכים,
ובלב הפועם מבעדם,
ואצבעותי החשופות,
למודות המלים,
מיששו את גבך החלק,
וספרו צלעותיך אחת לאחת.
כה דקות, כה רכות, כה שבירות.
וכעת נותר לי לתרגם לאנגלית ולשלוח.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
