אתמול גמרתי לקרוא את "משחקי זוגות". בשני ערבים (סך הכל כארבע שעות) חיסלתי אותו.

אני קורא מהר, תמיד קראתי במהירות הבזק. אף פעם לא לקחתי קורס לקריאה מהירה, ונדמה לי שאני יכול ללמד את המורים עצמם מה זאת קריאה מהירה. פעם ניסיתי לנתח את הדרך בה אני קורא, כדי להבין מה המנגנון שמאחורי התכונה הזאת. גיליתי שאני קורא קטעי משפטים, מדלג על מלים, לעתים על פסקאות ובכל זאת קולט את הכתוב. אבל לצורת קריאה זו יש מגבלה – ככל שהטקסט מורכב יותר, מסובך יותר, ודורש מחשבה, כך אני נאלץ להאט את הקצב. אז בספר של שלי יחימוביץ', פקדתי אולי חצי מהמלים, אבל לא החמצתי דבר. ובעצם, גם לא הרגשתי, לאחר שגמרתי לקרוא, שמשהו נשאר לי מהספר. שום תובנה לא נוספה לי.

סיפור על שני זוגות חברים, שמתפתחת בין חלקים מהם פרשת אהבה, לא ממש מפתיע, והרקע, תל אביב של היום, רק הוסיף לי תחושה שזה על השכנים שיכלו להיות לי, לו גרתי בעיר הזאת, או על השכנים של אותם השכנים שלי, קרי אלפא ואני.

זה לא משום שאי פעם עלה בינינו רעיון של פרידה. אף פעם לא הגענו לצורך הזה. אלא שבמשך השנים שאנחנו יחד, הרבה פעמים שיחקנו במשחק "מה היית עושה לו..":

מה היית עושה לו הייתי מתאהב/ת במישהו/י אחר/ת?

מה היית עושה לו חזרתי בתשובה?

מה היית עושה לו נהרגתי במלחמה/ נפגעתי בתאונה/ מתי ממחלה?

את השאלות הללו לא הצגנו אחד לשני כדי להכין תוכנית פעולה, וגם לא כחלק ממשחק של אמת או חובה. הייתה זו סקרנות לדעת היום, עם התודעה הנוכחית, מה שנינו חושבים על מצב היפותטי (אך אפשרי), שאם נהיה בו, תוביל אותנו התודעה החדשה לדרך אחרת מזו שאנחנו משערים היום, שהיינו הולכים בה.

באחת המלחמות, הופצה שמועה באזור מגורי, שנהרגתי במלחמה. אני לא יודע מי הייתה הנפש הטובה שסיפרה זאת, אבל הסתובב סיפור כזה. מאחר ואלפא ידעה את האמת, וגם אני ידעתי, לא ממש התרגשנו מכך ורק שאלתי אותה מה הייתה עושה, לו זה היה נכון. היא השיבה (אז), שקרוב לוודאי שהייתה מקימה לעצמה חיים חדשים עם מישהו אחר.

לפני שנה שנתיים, שאלנו זה את זו (או להפך), מה היינו עושים לו נשארנו לבד, והיא טענה שבשום אופן לא הייתה מתחתנת מחדש. לא שהייתה מתבודדת חלילה, אבל נראה לה, שכשגידול ילדים הוא כבר לא חלק מסדר היום, אין צורך במגורים משותפים כדי ליצור קשר טוב.

הסכמתי איתה ואמרתי שגם אני הייתי נוהג כך אך היא טענה שאצלי, בהיותי גבר, העניין הזה לא היה עובר את שלב ההצהרות, כי בסופו של דבר הייתי מחפש מישהי שתטפל בי טיפול צמוד. אחרי גיל מסוים, כך היא אמרה, נשים מעדיפות קשר טוב שמבוסס על בילויים ביחד, אך שינה לחוד, וגברים מחפשים מישהי ללכת לישון איתה בערב, לקום איתה בבוקר, ולנחור לה באוזן כל הלילה.

אני, לא כל כך בטוח.