עוד סיפור על מין ונישואין

וזהו עוד סיפור על חיי נישואין שנשמע קצת כמו אגדה אבל הוא אמת לאמיתה. בחיי. השמות שמורים במערכת.

זוג אחד, חברים שלנו, כבר היו נשואים שנים רבות כשהחליטו להתגרש. גם ילדים היו, שלושה.

בעצם, הם לא חיו רע יחד, ולא היו שם מריבות יוצאות דופן, אבל היו ביניהם "חילוקי דעות" בנושאי מין, אם לומר זאת בעדינות.

הבעל אהב, האישה ממש לא. לא איתו, לא עם אף אחד. לא מוחלט. איכשהו העניין הצליח להגעיל אותה, כך היא טענה, ועל כך אין לומר דבר פרט לזה שעם הצלחה לא מתווכחים.

הוא מצידו, חיפש ומצא תחליפים, והחוג לריקודי-עם אליו הלך באדיקות, סיפק לו כאלו בשפע. אבל לה העניין הפריע. הפתרון היה להתגרש. לא בכעס, ללא מריבות, גירושין בנחת. והתגרשו.

ביתם של השניים היה בית באזור כפרי, נחמד, ולשניהם היה חבל לעבור למקום אחר, מה גם שזה היה מחייב מכירת הנכס כולו וחלוקתו. הפתרון שמצאו היה פשוט. באמצע הבית בנו קיר שחילק את הבית לשתי יחידות,  אחת גדולה והשנייה קטנה, עם כניסות נפרדות. הוא גר בחלק הקטן, היא בשני, והילדים אצלה. ובא לציון גואל.

ומאז הוא המשיך ללכת לריקודי עם עד אמצע הלילה באין מפריע, והביא למיטתו את מי שהתחשק לו. וממנה, ירדו מטלות המין השנואות עליה.

ומאחר והגירושין היו בהסכמה, וברוח טובה, והם נותרו ביחסים טובים, היא המשיכה להכין כל שבוע את ארוחת ערב-שבת כמו קודם, והזמינה אותו, כדי שלילדים יהיה נחמד. ואחרי שהמנהג הזה חזר כשגרה לחייהם, הם התחילו ללכת לבילויים יחד - למסעדות, סרטים, וביקורים אצל חברים. לא היו נשואים עוד, אבל המשיכו להופיע בציבור כזוג. ולא עבר זמן רב עד שהיא הפסיקה לעבוד, כשם שהיה לפני הגרושים, והוא החל תומך בה, ובתמורה אוכל אצלה.

ורק חדרי השינה נותרו נפרדים, מה שמאפשר לו לזיין את מי שהוא רוצה וכמה שהוא רוצה, מבלי שלה הדבר מפריע.

ולמה, אם כך, היה צריך את כל הטררם הזה של גירושין? הרי את אותו הסידור יכלו להנהיג גם כזוג נשוי, ויש הרבה מקרים כאלו. ולה יש הסבר פשוט. כשהיו נשואים, היא לא הייתה יכולה להסכים שבעלה יזיין אחרות בידיעתה. היום הוא רווק.

וכמו שכבר אמרתי, הסיפור אמיתי לגמרי.

ואחרון להפעם, אחד קצרצר

מישהו שאנחנו מכירים, אמר פעם על אשתו, ואני מצטט:

"אני לא יודע מה מצאתי בה, אבל נעים לחפש".

 ואני רוצה להוסיף שכנראה באמת נעים לחפש. עובדה שרבים חיפשו.

ולסיום המסכת של סיפורי נישואין, אל תתחילו לשאול אותי מאיפה גירדתי חברים כאלו. אני לא יודע.

אבל במחשבה שניה, זה לא רק אצלי; גם לכם יש.

בטוח.