מהירות

החלטות גדולות אני מקבל במהירות,

ואף פעם לא התחרטתי.

דברים חשובים אני מבצע כהרף עין,

ומעולם לא פיספסתי.

אתמול אימצתי חתולה תועה,

בשניה.

סחי

אין לי כל קושי,

להחליף חיתול צואה,

לתינוק שאני אוהב.

שום בעיה.

אם אני נתקל,

בטמפון משומש,

של אשתי או בתי,

כלום לא קורה לי.

אבל כשדרכתי הלילה

ברגל חשופה,

על מה שהחתול הקיא,

באמצע חדר השינה,

ממש נגעלתי.

פיקוד

הבוקר בחמש בערך,

התעוררתי.

ומיד התחילו מחשבות לטוס,

במהירות האור.

זה מה שקורה

כשנותנים ללב

לפקד.

המוח יוצא משליטה.

קדושה

לא הולך לבתי כנסת,

גם לא לכנסיות, מסגדים, או מקדשים.

לא מאמין ברבנים,

גם לא בכמרים, אימאמים או נזירים.

המכונית שלי,

בדרך לעבודה, כשהחלונות סגורים,

ומריה שרה בווליום עשרים,

היא המקדש שלי.

קאלאס היא האלוהים.

קנאה

כשפתחתי הבוקר את התגובה,

שהשאירה לי (הכמעט) לוליטה,

איבדתי את הבושה.

ואני מודה שיפה וערומה

זה קצת מסוכן עבורי,

אפילו כשהיא בת שמונה-עשרה,

לא שש-עשרה,

אבל לא יכולתי שלא לצרפה

לרשימה הארוכה, הגדלה,

של נשים אהובות.

ואתן, כל השאר,

אל נא תקנאנה לי.