תיבת התלונות שלי מלאה מכתבי טרוניות, מדוע לא כתבתי כבר כמה ימים. רוב התלונות, אגב, הן ממני.

אז לכל דבר יש תרוצים. הנה שלושה לדוגמא.

"שברתי תשע אצבעות והאצבע העשירית עסוקה בחיטוט באף",

או "החתול השתין לי על המקלדת והמחשב יצא מכלל פעולה",

או התרוץ הכי מופרך - "לא היה לי זמן".

וכרגיל בחיים, התסריט הכי מופרך והתרוץ הכי דבילי הם האמיתיים.

אז ככה.

עובד שלי עזב ואני עסוק בראיון מועמדים (בעיקר מועמדות) למשרה ובינתיים אני עושה גם את עבודתו, בבית אני עסוק בקניות/נקיונות/סיוד/בישולים לקראת פסח (סתאאם. הרי כבר אמרתי לכם שאצלנו המשבצת של פסח בלוח, ריקה לגמרי), אני עסוק בהשתתפות בהפגנות למען בניזרי, בשעות הפנאי המועטות שנותרו לנו אנחנו ממלאים שקי חול וממגנים את הבית לקראת המתקפה הממשמשת ובאה, בלילות אני עובד קשה על המוסף לפסח ממנו הושלמו כבר כשני שלישים, וחוץ מזה היללות של החתולות בסביבה, עקב שמש האביב, מוציאות אותי מדעתי ולא נותנות לי להתרכז.

מספיק תרוצים?