הפוץ נכתב כטרילוגיה.

במקור הייתה לפרק השלישי פיסקה מסיימת, מעין מסקנה, וכך התכוונתי לגמור.

אך טרם שפרסמתי את הפרק השלישי, נוכחתי שאת המאורעות שבגללם כתבתי את סיפור המעשה, לא  הבאתי כלל. וכך יצא שהכעס שלי, שאולי שעשע את קוראי, לא ברור מקורו, ולא מובנות הסיבות לו.

בשלב זה החלטתי להוסיף פרק רביעי שאולי יבאר ויסביר, ולפיכך הורדתי את הפסקה המסיימת והתחלתי לרמוז על אפשרות לפרק ד', שאני מתכנן לפרסם.

אולם, רק פורסמו הפרקים  א' ב' ו- ג', וכבר מתדפקים על דלתי קוראי הנאמנים, וכמה אורחים מזדמנים, ותובעים: "עוד. ומיד"

אז נא להרגע.

הבטחתי, ואני כבר לא יכול לסגת מהבטחתי שיהיה פרק ד'.

רק תנו לי לנשום יקירי, תנו לי לאסוף כוח, ולבנות את אקורד הסיום.

אני לא בטוח שהוא יהיה עליז ומשעשע, אבל לפחות, כך אני מקווה, הוא יסביר את הרקע לכעס.

יהיה פרק רביעי.

יהיה.

רק קצת סבלנות אבקש, כי חוץ מלכתוב על פוצים, כימרות, ואקו למיניהם, יש לי גם אשה, ילדים וחתול, עבודה, אכילה, ושתיה, וקצת אהבהבים פה ושם, וגם לכל אלה אני צריך להקדיש קצת תשומת לב.