תקציר אסוציאטיבי, לאו דווקא כרונולוגי / אכילס

הרמנו כוסית,

שתינו כוס יין,

ערכנו ליל-סדר

בטרם ערביים.

על רקע של ים

ארוחת צהרים.

חולצתה לבנה,

וכחולות העיניים.

עיניים חומות,

מביטות דוממות

בית קפה בין עצים,

ופרחים.

ופריחה של אביב,

וקדחת השחת,

אופפת סביב

וגורמת אי-נחת

מדמיעה את עיניי

את ראשי מנפחת.

נו, די.

מתפוצץ לי הראש

מהחג בינתיים,

מאוכל ויין,

מהיש, מהאין,

מזוגות של עיניים,

מקפה בצהריים,

משקיעה, מזריחה,

מעצים, מפריחה.

מפריחה??

ואני בכלל הכרזתי כאן, שאני משתדל עוד לפרוח....