לפני ארבע שנים הגיח לאויר העולם.

בהתחלה גדל לתפארת, ינק יפה, הוסיף משקל, ולא עברו ימים רבים והוא הפך לתינוק בריא וסמוק לחיים.

אחר כך גדל עוד, ותוך מספר חדשים היה  לילד שהמשיך לגדול ולהתפתח, אם כי בקצב אטי יותר מבתחילה.

לפני יותר משנה נראה שהילד הפסיק לגדול, התפתחותו נבלמה ומהר מאד התחיל להתדרדר.

כיום הוא בתרדמת עמוקה, עדיין נושם קצת אבל לא הרבה יותר מזה.

הי, אל תזילו דמעות ואל תתחילו לספוק כפים ביאוש – כולה בלוג.

בדיוק היום לפני ארבע שנים הוא נולד ואני לא יודע אם אני צריך לחגוג לו יומולדת או לדלג ישר ליארצייט.

כדי לחגוג יומולדת צריך שתהיה תקווה שמושא החגיגה יראה עוד שנים רבות, ועל פי הנראה כרגע, זה לא המצב. מצד שני יארצייט חוגגים למי שמת (ואנא, אל תתקנו אותי - אני לא יודע לגביכם, אבל לי, יחגגו את היארצייט כשזה יהיה רלוונטי).

והבלוג הזה בלימבו - לא ממש חי, אך עדיין לא מת (אם כי אני חייב לומר שלא אחת, במיוחד אחרי שאני מבקר את אמא שלי, אני חושב מחשבות פילוסופיות על המתת-חסד, שבמקרה של הבלוג, לפחות לא תשלח אותי לכלא...).

אבל, מאחר וכבר הודעתי שבשני המקרים זו תהיה חגיגה, אז נחגוג.

חי או מת, מה זה חשוב? העיקר שיש עוד סיבה אחת להרמת כוסית הערב.

___________________________________________________________________

ובלי שום קשר.

שמעתם על המכירה הפומבית שנערכה אתמול ובה הוצעו למכירה פריטי שואה?

בדקתי את הענין והתברר שזו חארטה אחת גדולה. לא מכרו שום דבר שווה -  לא סבון משומן יהודים, לא בגדי מחנות ריכוז, לא מזרונים משער אדם...

כלום, סתם איזה טלאי צהוב או שניים.

ואני שואל אתכם, זו מכירה רצינית? אלה פריטי שואה?

שיתביישו להם....