Can You Feel Me?

פעם אחרונה שכתבתי כאן הייתה בדיוק לפני שנה, לא רוצה שימות הבלוג הזה... נראה לי גם אחלה של רעיון לכתוב פוסט פעם בשנה.

מחשבות שיש לי כשאני מסטול #491:

כשהייתי ביסודי הכרתי חבר ילדות...

בלי להזכיר שמות, הבחור... טוב יודעים מה? נקרא לו טימי!

בקיצור... יסודי, כיתה ה'-ו', מדגים את תנועות הריקוד החדשות שלמדנו בלהקה {לכולנו יש עבר אפל, שלי זה חלק מלהקת ילדים ושהייתי קצת מוזר [יש היגידו שעדיין]}, טימי רואה את המתרחש מהצד.

שנים אחרי זה, כיתה ט' נדמה לי, היה משתמש בסיפור הזה בתור דרך לצחוק עליי "יא הומו" {עזבו את נושא הדביליות ב"קללה" הזאת}, אני תמיד הייתי נפגע מזה ומתעצבן {כנ"ל...}.

אז היום,

היום יש לי משהו להגיד לטימי!

תודה לך טימי שגרמת לי להבין משהו לגבי החיים,

בחיים תמיד יהיו לך את השגעונות שלך, את הדברים שאתה נהנה לעשות ונהנה להראות,

בדרך תפגוש המון אנשים, הרבה מהם גם "ירדו" עלייך ואתה תעלב,

אז אל.

אל תעלב, קח את זה כאתגר.

אמ;לק

החיים קצרים, אל תתקעו על כל מכשול שתקבלו, תמשיכו הלאה ותתחזקו מזה.

PhoeniX.