סבא,
מבחינתי החיים של כל אדם הם כמו סיפור.. הוא כותב אותו על ידי מעשים ובחירות שעשה. גם לאחר שהאדם הולך מאיתנו סיפור החיים שלו נשאר- המורשת שלו.
הסיפור שלך נקשר בכולנו וכולנו מהווים חלק ממנו והכבוד והעונג כולו שלנו. המורשת שהשארת אחריך, הסיפורים, ההישגים... תהווה לנצח חלק מהמשפחה הזו, שאתה עזרת לבנות וללכד.
אמנם אני מבין הצעירות שבנכדים ויש כאלה שיוכלו להעיד על אופייך טוב ממני, אך בזמן "הקצר" כביכול שהכרתי אותך למדתי להבין מה מיוחד כל כך בך- אתה ייצרת רוגע ונעימות. בשקט שלך ובקור הרוח שלך עזרת לשמור על אווירה נעימה ועל שלום במשפחה. תמיד היית איש נוח, לא אהבת להטריד ולא ביקשת יותר מדי, פשוט ישבת מאחור וצפית ואם היה לך מה להגיד תמיד היו אלה מילות חוכמה שאנו אהבנו להקשיב להם.
כשאני חושבת עלייך, שום דבר רע לא עולה לי בראש- תמיד היית אהוב על כולם.
בתור סבא היית הכי מדהים בעולם... תמיד נותן מעצמך כל כך הרבה. החיבוק שלך סבא, היה מרפא לב כואב, מאחה שבר ומייבש כל דמעה.
כל פעם ששמעתי את אחד מהסיפורים עלייך, שהיו עולים בארוחות משפחתיות ובערבי חג והייתי מסתכלת עלייך, יושב שם שקט.. כאילו זה לא אתה שמדברים עליו- הייתי מרגישה שלהיות הנכדה שלך זו הפריווילגיה הגדולה ביותר בעולם ושאין עוד סבא כמוך לאף אחד.
איש דגול נמדד לא רק במעשים שראויים לציון אלא גם בחייו הפשוטים ואתה סבא, היית בהחלט איש דגול.
אנחנו, הנכדים והנינים, ניקח את הסיפור שלך... את המורשת שהשארת ונדאג שכל דור ודור במשפחה הזו ידעו מי היה שאול אורן, סבא של כולם.
אני אוהבת אותך סבא ומקווה שטוב לך עכשיו- איפה שאתה נמצא.
הדס.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
