הכול התחיל ב....
שישי בערב.נסענו לקומזי'ץ בים..((המשפחה וחברים קרובים..))
אחרי כמה וכמה התעקשויות החלטנו לנסוע לחוף אולגה...((בחדרה..))
נכנסנו למים,הסתובבנו בחוף..
הדקלנו את המנגל..הכול התנהל בצורה נורא כייפית..
היינו על שפת הים ובאמת שזאת הייתה חוויה:]
לפתע נשמעה האזעקה..לכחו כמה שניות עד שהבנו שזה באמת קורה לנו..
היינו נורא מבוהלים..התחלנו לרוץ כמה שיותר מהר לתפוס מחסה..
הסתתרנו תחת מן מכסה מבטון..שיותר פנימה לתוכו זה היה ביוב ,
היינו יכפים..דרכנו בבו'ץ או שה' רק יודע מה היה שם..
אך זה לא היה משנה , הלחץ והפחד דיי הדחיקו את הענין...
הילדים בוכים,רועדים,מחבקים..((כן אני מודה..גם אני נורא פחדתי..))
ואז לאחר מספר שניות..נשמע הפיצוץ
זה היה נדמה כאילו ובעוד כמספר שניות אנו הולכים למות , כאילו וזה כ''כ קרוב..
לאחר מספר דקות..נרגענו..
יצאנו מהמכסה התקדמנו לכיוון הים.ארזנו ונסענו הביתה.