"הוא יצא החוצה, אוויר קר היכה בפניו והוא חיפש מקום שקט לסדר את מחשבותיו שהתרוצצו בראשו. 

יושב על ערסל, מנסה פעם אחת, מנסה פעם שנייה, ומצית את הסיגריה שלו.

שוכב על הערסל, במין רצון ילדותי שכזה הוא בועט באדמה ומנענע את עצמו,

השמיים בצבע אפור כחלחל, מלא בעננים עבים ואפורים, שטים במהירות הנראית לעין באויר.

"זוכר ששכבנו ככה בשדות?" היא שאלה אותו.

כן, הוא זוכר יום קיץ חם שבו הוא הסתכל לה בעיניים הכחולות שלה ומצא הוכחה שאלוהים קיים,  הוא התאהב במלאך.

"אתה תתגעגע אלי?"

הוא לא ענה, שניהם ידעו את התשובה, כשהוא רצה לענות לה היא כבר נעלמה.

ימים שלמים החרטות אכלו אותו מבפנים, שרטו את ליבו ושברו את נשמתו.

כעת הוא מצא שלווה, הוא בשדות עכשיו, מסתכל לשמיים, הם מחבקים אותו בקרני אור חמימות.

והוא, מחכה שהמלאך שלו תחזור אליו."

יום הוולנטיין הוא עוד תירוץ מסחרי שנוצר כדי לחפות על התחת של גברים שהשקיעו יותר כסף במשחקי הכדורגל של הקבוצה שלהם מאשר בנשותיהם.

אתה לא צריך יום מיוחד, שבו אתה קונה לבת הזוג שלך פרחים ושוקולדים וחרטא, כי זה ולנטיין.

הרי אתה אוהב אותה באמת, אתה מעריך אותה על כך שהיא איתך, היא מה שמשלים אותך.

וזה למה לא צריך יום מיוחד כדי להראות לה שאתה אוהב אותה באמת, בשביל זה יש לך את כל החיים.

גם זה, גם ט"ו באב, What the fuck.

אז לסיכום, אם אתם בכל זאת יוצאים עם בת/בן הזוג שלכם בוולנטיין, תזכרו שאתם עושים את זה כי אתם אוהבים אחד את השני, ולא בגלל חג-המצאה מטופשת.

שוב חלמתי שהעולם מותקף ע"י זומבים.

אני ממש שונא חלומות, כל הזמן אני חולם על שטויות שמשגעות לי את השכל.

בעיקר על השואת זומבים הזאת... זה כל כך הולך לקרות בסוף.

אפילו חלומות כחולים אין לי.

משהו כאן לא מסתדר...

ShP