כל ילד יודע, שחלומות לא אמיתיים.

אבל, מה ההבדל בין חלום למציאות לא כזה גדול כמו שאנחנו חושבים?

מה עם אלה שזוכרים במעורפל, אבל את הרגשות, לא שוכחים?

יום אחד, בטעות באתי לבסיס ב7 בבוקר במקום ב2 בצהריים.

אז כן, חזרתי הבייתה עייף ומבואס אבל...

בדרך,

הרחובות ניצנצו מקרני אור של בוקר,הרחובות נראו כאילו הם מזהב.

החושים היו מטושטשים, כל צעד היה כאילו אין לי משקל.

ומשום מה, הייתי שמח.

אז כן יכול להיות שפשוט סתם הייתי מסטול, אבל, לא יודע, תמיד חשבתי שיש משהו מעבר לפשטות הזאת שחלומות הם סתם דבר שקורה.

הגעתי הבייתה, עפתי למיטה.

וכשקמתי, כאילו כלום לא קרה, היום התחיל באמת, כמעט שכחתי בכלל מזה.

בדיוק, כמו לאחר חלום.

ואם כבר מדברים על חלומות, אז לפני שבועיים באמת היה לי יציאה חלומית.

ידידה שלי ערכה יום הולדת בביתה, מסיבת בריכה, אז חשבתי... אוקי, מגניב, זה הולך להיות מעניין.

איכשהו הגעתי עם האוטו בול לבית שלה, שתבינו ששנה שעברה לקחנו לשם מונית עם GPS ומרוב שהרחובות מסובכים כל כך לא מצאנו את הדרך.

בסופו של דבר, אני הייתי היחיד שבא עם בגד ים, וכל השאר יצאו ממש מעפנים.

טוב, אני, ועוד שתי בחורות בבקיני.

ממש הדהמתי את עצמי מכמה ביטחון עצמי הפגנתי שם, ובכללי היה ממש כיף, וממש פאקינג קר,הקפצנו שוטים על המים... והרמתי אחת באוויר וזרקתי אותה לבריכה, ורקדנו ועשינו הרבה שטויות, ולשם שינוי... היה לי כיף, ואמרו לי שבהחלט עשיתי את המסיבה הזאת.

וכל השאר עדיין, היו מעפנים.

ב4 בלילה שיכור ועייף נהגתי בצורה מעולה הבייתה, וגם מצאתי מקום חנייה!

אכן, יום הולדת שמח לה, ולי.

ומאז, בחזרה לחיים המשעממים.

בצבא? חרא

ביציאות של סוף שבוע? חרא

ולסיכום, ממש משעמם לי, ואני צריך, סליחה, אני חייב לעשות משהו מעניין..

ואז אני נזכר... שעוד לא חגגתי לעצמי יום הולדת, חי חי חי חי חי...

אז... כל זה.. בפעם הבאה? כנראה.

ShP