הממציאים הגדולים לא הלכו בתלם. הם היו הדפוקים האלו שאף אחד לא הבין מה הם בדיוק עושים ולמה הם לא מתייצבים, מוצאים עבודה קבועה ומתחתנים כבר למען השם ("אני עוד מעט בת 60. הייתי רוצה לראות נכד. זה הרבה לבקש? " בהנחה שאנחנו מדברים על ממציאים יהודיים).
מחר פורים. רק תיגמר התענית וכבר ניתן ברעשנים, במשלוחים, באינואישה ובקרניים לי קרני התיש.
והיה לי בראש מה אני רוצה לכתוב על תחפושות ועל זה שפרסונה ביוונית זה מהמילה מסכה ועל אלכוהול שאנחנו חייבים כדי להגיד דברים שאנחנו רוצים. אבל שלשום הייתי בהופעה של אתי אנקרי. היא כה מקסימה + זמרת עלא כיפק. רק שבעקבות ההתחזקות שלה (מונח כה מעצבן. כאילו היא אכלה תרד) היא נהייתה עירוב של שלמה בר והרב קרליבך. אז בנוסף לשירים היו קטעי "כיצד אפשר להביא את השלום על ידי חיוך". וזה מעט מעצבן. וחשבתי שיש מצב שגם אני מעט מעצבן עם המסרים האלו כל הזמן. כמו יאיר לפיד שהפך להיות אבי המעצבנים עם הקול המרגיע שאומר "תנו צ'אנס לשלום. או לפחות תנו לו רגע מחשבה" אור דט סורט אוף קרפ. אבל אז אתי (אני מרגיש קרוב אליה) המשיכה ושילבה המון הומור עצמי וחן בסיפורים שלה. וזה כנראה הסוד. חן. אז החלטתי בכל זאת להגיד משהו, אבל עם חן.
מישהי אמרה לי שבשבילה פורים כל השנה. ואהבתי את זה. כי ככה צריך להיות. צריך להרגיש חופשיים להשתטות גם בלי אלכוהול ולעשות מה שבא גם בלי העוגיות המשולשות העבשות האלו במילוי פרג הלא הגיוני בעליל (חוץ מהאוזני המן מבצק שוקולד במילוי שוקולד של לחם ארז. אלו גאוניים!). ככה אנחנו ממציאים את עצמנו. וככה ממציאים דברים גדולים. ואז פורים נהיה חג לתחפושת. ויש משהן עמוק בתחפושת. תחפושת זה הדרך שלנו להוציא משהו חבוי: קאובוי, בלרינה, דראגון בול זי או עוזי כהן. או שזו פשוט דרך להשתטות ולהצחיק. ואז זה גם משהו פנימי. במיוחד לאלו שעדיין מתחפשים לעוזי כהן. האל יודע שצריך אומץ לחשוב שזה עדיין מצחיק שנתיים אחרי העונה שבה הוא היה דמות.
ואני אוהב את זה שגם בשביל דתיים זה חג להשתכר. אבל להשתכר בשביל לשמוח לא בגלל שיש בחורה שתמיד רצינו, ואנחנו מקווים לשכר אותה עד שהיא תשכב איתנו כי אנחנו מה זה סקסיים היום, הכובע הזה מה זה יפה לנו ובכלל איפה פה השירותים?
ולא שאני לא אשתה. האל יודע שאשתה עד דלא ידע בין ארור המן לארור זה מה שמו, וואי- איך- בא- לי- בייגלה -עכשיו -ואיפה -זאתי- שדיברה- איתי,? וואי מי שם she drives me crazy? שיר גדוווול!
ככה. עם חן.
ופורים שמח! כה שמח!