מאורעות בחיי יוז’’י
לקח לי 22 שנה להתרגל לשם כמו יוז'י. ועוד 6 לכתוב על זה. אז על זה הבלוג. +איך כדאי לשנות את העולם. ולמה טוויקס יותר טוב ממארס. כי הוא פי אלף. במיוחד אחרי נשנוש מלוח. ואחרי זה אולי קולה. ועוד מלוח. ועוד טוויקס. או טעמי. גם טוב. |
| 3/2007
גשם של צפרדעים ואיימי מאן.
מגיל 16 בערך אני עושה רשימות. 10 הסרטים הכי טובים. עשרים השירים. חמשת הנשים שהייתי עוזב הכל בשבילן.
בשנים האחרונות זה נפסק. עדיין נותן ציונים לדברים, מנסה לזכור מה ממש טוב, אבל פחות רשימות.
וכשניסיתי לחשוב על סרט, זה הראשון שעלה.
מגנוליה.
הוא תמיד ברשימות של ההכי טובים שלי. וכל סרט של פול תומאס אנדרסון הוא מצויין. לילות בוגי מגניב לאאלה ומוכה אהבה מטריף.
אבל מגנוליה מנצח את כולם. הסרט שפתח את סדרת הסרטים שמספרים סרטים של כמה אנשים במקביל. בעצם, תמונות קצרות היה קודם, אבל מגנוליה גרם לטרנד להיפתח. כי הוא יותר נגיש, יותר נוגע. הסרט הזה מזקק לתוך השלוש שעות שלו את כל הכאב של אנשים. את כל היופי והאהבה והפחדים.
את כל הזמניות, צירופי המקרים, החולשות והיכולות.
כל דמות מדהימה, מקוממת ומחזקת. השלוש שעות עוברות כמו כלום וכל פעם מחדש אני נותר עם תהיות לעצמי. ורצון לחזק ולהתחזק.
'people say life is short. life is looooonng"
"and the book says 'we may be through with the pasr, but the past ain't through with us"
" I'll tell you everything, and you tell me everything, and maybe we can get through all the piss and shit and lies that kill other people.
ועוד, ועוד. ולא דיברתי עוד על טום קרוז בתפקיד הכי טוב שלו (אולי היחיד הטוב שלו, חוץ מace באהבה בשחקים, כמובן) וג'ון סי ריילי, ובכלל. סוללה מדהימה של שחקנים שאומרים משפטים כל כך יפים עם מוזיקה מדהימה ברקע.
סרט אחד? אז כנראה זה.
(אחת הסצינות הכי מרגשות. בסרט הזה ובכלל. וזה שיר, אז אפשר להאזין ברקע)
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
