מאורעות בחיי יוז’’י
לקח לי 22 שנה להתרגל לשם כמו יוז'י. ועוד 6 לכתוב על זה. אז על זה הבלוג. +איך כדאי לשנות את העולם. ולמה טוויקס יותר טוב ממארס. כי הוא פי אלף. במיוחד אחרי נשנוש מלוח. ואחרי זה אולי קולה. ועוד מלוח. ועוד טוויקס. או טעמי. גם טוב. |
| 3/2007
הבן של אבא שלי
לאבא שלי קוראים אריה גל, ואם יצא לכם לקרוא אי פעם מכתבים למערכת בטוח נתקלתם בשם שלו.
כשהתחלתי לכתוב בלוגים חשתי שהדבר המרכזי המהותי מבחינצתי הוא לגרום לאיזהשהוא שינוי. לעורר מחשבה, אולי תהייה אולי סתם איזה הגיג שישאר בראש.
וזה נעלם די בקלות. כי זה קשה לעניין ככה, כי קשה לא לחוש מטיף, כי אין לי רצון להתנצח מעל דפי האינטרנט עם מגיבים, שיש מצב שלרובם יהיו דעות שארצה קודם כל לקחת נשימה עמוקה רק בשביל להבין איך הן קיימות. . אז אני עושה את עבודתי הסוציאלית וחש ששם הוא המקום ומבליח מדי פעם גם כאן. בשביל איזה הגיג או מאמר.
אבל אבא שלי, הוא לא מוותר על אף מדיה. ממשיך לכתוב מכתבים, מגיב בפורומים, מקווה ליצור בכך את השינוי. פעם חשבתי שזה פאתטי. היום אני עדיין יש לי קשיים עם זה, אבל אני מעריך את הרצון שלו, ואת העובדה שהוא מודע שזה לא הדבר הכי חזק שקיים, המכתבים האלו, אבל אולי הוא יצליח להגיע למישהו אחד וזה כבר שינוי.
והוא כותב טוב. בניגוד לכל המכתבים למערכת עם ה" מה קורה למדינה הזו? כולם מושחתים? איפה בגין?" וכולי, אבא שלי כותב משעשע. מטאפורות, סיפורים. ציניות שמובילה לפואנטה.
ועכשיו הוא פתח בלוג. והנה הלינק אליו
ושם הוא מנסה , דרך עוד מדיה, להגיע לאנשים. אז מי שפה קורא את זה, קפצו לשם. תגיבו. אולי יהיה לכם אפילו מעניין.
זאת הדרך שלי להגיד לו שאני מעריך את מה שהוא עושה. וסחתיין. בכללי.
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
