לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מאורעות בחיי יוז’’י


לקח לי 22 שנה להתרגל לשם כמו יוז'י. ועוד 6 לכתוב על זה. אז על זה הבלוג. +איך כדאי לשנות את העולם. ולמה טוויקס יותר טוב ממארס. כי הוא פי אלף. במיוחד אחרי נשנוש מלוח. ואחרי זה אולי קולה. ועוד מלוח. ועוד טוויקס. או טעמי. גם טוב.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


3/2008

צבא 501


יש עכשיו פרסומת חדשה ( או אולי לא חדשה כלל ואני פשוט מעודכן בעניין הפרסומות כמו הנשיא לשעבר קצב בעניין חוקי התבטאות נכונה בתקשורת.וזו גם בדיחה ישנה. כי אני גם לא הכי מעודכן בנושא חדשות. מה קורה עם רבין באמת?) שהיא חלק ממסע ההסברה "ישראלי אמיתי לא משתמט".
מסע ההסברה הזה כנראה הגיע בעקבות גל השתמטות ענק שבו ראשי ומפקדי צה"ל ישבו וחשבו "מה נעשה כדי להחזיר את החבר'ה לצה"ל?" והבינו שרק מסע פרסום מוצלח באמת יצליח להשאיר אנשים בצבא. והנה הצבא נהיה מוצר. love love משקה חם משקה חלב, קיווי עסיסי עם ויטמין סי וצה"ל- כי אתה ישראלי אמיתי.

אבל תמיד אפשר לומר שפרסומות לעידוד ערכים תמיד היו. כולנו יודעים שלתת לילד בן 9 לחצות לבד זה פשע. כולנו יודעים שאלפי קשישים בישראל הם מחוסרי בית, כולנו יודעים שגדי סוקניק מאוהב באיזה צב לא מצחיק בעליל. אז למה לא לעודד את ערך ההתגייסות. הרי אנחנו מדינה קטנה, מוקפת אויבים, מעסיקה עבדים (אבל קוראת להם עובדים זרים כדי שנרגיש שאנחנו משלמים להם והם עושים כסף נהדר ואז מה אם אין להם דרכוןוהם כלואים כאן, היי הם צריכים להגיד לנו תודה וכו') ומכורה לfacebook., ומהו הצבא אם לא הפייס (בוק) של המדינה.
ולא אכנס כאן לעניין של האם אני מאמין שישראלי אמיתי לא משתמט ואם אני לא מתגייס אז אני כנראה לא ישראלי (אז לאן הולכים המיסים של המשתמטים? לפלסטין? בטח להודו. כי כל מי שמשתמט גם מעשן סמים והורג תרנגולות בעליית גג), אלא אתייחס לדרך שהפרסומת בנויה.
יושבים כמה חבר'ה, באיזה גסטהאוס בהודו, כנראה (אחרי הצבא, ישראלי אמיתי הולך להודו) ואז מדברים על הצבא ואחד מהם מסביר למישהי באנגלית שהם מדברים על הצבא. ואז הוא מצביע על כל אחד מהנוכחים ואומר איפה כל אחד שירת "gabi was in totchanim i was in the air force, jobnik, dan was in golani and
" ואז הוא פונה לעוד אחד שיושב שם "אחי איפה היית בצבא?" והבחור נבוך ולא יודע מה לומר. כי הוא לא עשה צבא. וישראלי אמיתי לא משתמט.

קודם כל, כל מי שהיה בטיול והוא לא נוד, יודע שאין מעצבן משיחות צבא כשיושבים ומשחקים שש בש. בטח לא באנגלית, להסביר לתיירים (רק ישראלים קוראים לכל מי שלא ישראלי, תיירים. כי העולם שלנו. ישראלי אמיתי לא מדבר אנגלית). אבל זו לא הנקודה.
הבחור שלא היה בצבא מתבייש. כי כולם היו בצבא והוא לא. וככה הצבא הוא לא רק מוצר, אלא סמל סטטוס. משהו שחייבים לעשות כי כולם עושים. כמו גזז ואינקה כשהייתי בן 13. כולם לבשו גזוז ואינקה, גם אני לבשתי גזוז ואינקה. כולם לובשים Red zed גם אני צריך ללבוש Red zed.

"אמא אני רוצה ללכת לצבא"
"למה?"
"כי כל החברים שלי הולכים לצבא"
"אבל זה מסוכן דני, אני לא מסכימה"
"אבל אייימא!"
"נו מה, ואם כל החברים שלך יירו בערבים, גם אתה תירה בערבים?"
"כן!"
"טוב, אני רואה שאין לי דרך לצאת מזה. בסדר. תתגייס"
ואז האימא משוחחת עם חברה שלה "נו, אז נתתי לו להתגייס, מה יכולתי לעשות? כל החברים שלו מתגייסים אז שהוא לא יתגייס? אחר כך הוא יישב בהודו וישאלו מה הוא עשה בצבא, ולא יהיה לו נעים. אני לא רוצה את זה על המצפון שלי"
והנה צה"ל נהיה ריבוק. נהיה זארה. אתה מתגייס ואתה כמו כולם. לפחות אפשר לקלל את המפקדים במשך שלוש פאקינג שנים. ישראלי אמיתי אוהב להתלונן.
נכתב על ידי , 6/3/2008 14:32  
13 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי: 

בן: 48

MSN: 

תמונה




הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למקפרלן אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מקפרלן ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)