מכתבי המשוגעת הכתומה

שנה טובה!!

קצת באיחור אה?

לא נורא, לפחות יש לי מקום לכמה מילים שיפצו על הימים האבודים.

אני לא רוצה לדבר על תקופות, ולא רוצה להגדיר פרק זמן... כי בכל דקה שעוברת, מתחולל בי שינוי...

ובזה הרגע השתמשתי במילים "דקה" ו- "רגע".

מהזמן אני לא מצליחה לברוח... אז אני פשוט אשאיר את זה ככה.

לפעמים נדמה שיש כל כך הרבה מה לראות וכל כך הרבה פחדים, ומרוב חיפוש אחר ריגושים אני הולכת לאיבוד בתוך המערבולת האינסופית של האפשרויות, שוכחת לחלוטין מהפרטים הקטנים.

הפרטים שברגעים הקטנים, שעושים טוב על הלב, הרגעים שהופכים לאירוע מיוחד כששמים לב אליהם.

אולי היופי והריגוש נמצאים בדברים הכי פשוטים והכי נהדרים כשלומדים להעריך אותם.

הריגושים הגדולים, אלה שנמצאים בקצה הצוק, לוקחים עמם את הסיכון,

ועם כל כך הרבה סיכונים, הסיכויים ליפול הרבה יותר גבוהים.

נראה לי שהכי טוב זה לדעת לקחת את הסיכונים, ולדעת להסתכל על היופי שבפרטים הקטנים.

אז שתהיה לנו שנה מלאת ריגושים, גילויים, ומגניבות-על.