החיים על-פי ממן....

טוב אז ממש הרבה זמן שלא עידכנתי את הבלוג שלי, כנראה שלהיות בצבא, במסגרת קרבית ולנהל את הבלוג הזה זה טיפה קשה.

אז עברו עליי כמה דברים מאז שפרסמתי את הפוסט האחרון... אני כבר שבועיים בבה"ד 10 שבצריפין בקורס חובשים קרביים. סיימתי חודשיים טירונות, אני באמת יכול לראות את התקופה הזו של הטירונות כתקופה ממש יפה, בניגוד מוחלט למה שרשמתי בפוסט הקודם. כנראה ככה זה כשמסתכלים על משהו ברטרוספקטיבה.

יש את גיא. גיא היה המ"כ שלי בטירונות. הבנאדם שטירטר את כולנו הכי הרבה. מבין שלושת המפקדים במחלקה, המפקד גיא היה הקשוח ביותר. בהתחלה לא כל כך סימפטתי אותו אבל ככל שעבר הזמן כולנו בכיתה שמנו לב שיש לנו אחלה מפקד. בן אדם זהב.

יום אחד הוא לקח אותי לשיחה אישית, ושנינו ישבנו ודיברנו, דיברנו על חברה שלי כביכול (שח'ברה במחלקה חושבים שיש לי, בגלל שפעם אחת ראו אותי עם איזו אחת ברכבת..חח) בסופו של דבר הגענו לזה שיש לי משיכה לגברים. באותו רגע זה נראה לי הדבר הכי נכון לעשות, אז אמרתי. אני לא מצטער על זה, ההפך.

גילתי יותר עד כמה האיש הזה כל כך פתוח, כל כך מקבל וכל כך אוהב.

כמה ימים אחרי השיחה הזו, אחרי השבירת דיסטנס (שאגב הייתה כל כך כייפית, השיא של החודשיים האלו..) נפגשנו כל המחלקה בבית של המ"מ שלי בירושלים למסיבה לפני בה"ד 10. היה כל כך כייף באותו יום. באמצע הערב גיא בא אליי ולאמר לי שאנחנו צריכים להמשיך לדבר. אז הוא לקח אותי לחדר של המ"מ שלי, שנינו נשכבנו על המיטה ודיברנו שם במשך שעה כמעט. זו הייתה שיחה כל כך כייפית. התברר לי שיש לו חברה כבר שלוש שנים! וסתם שמעתי עוד כמה דברים אליו.

אני חושב שממש נדלקתי עליו. גם עכשיו.

אולי פשוט סתם אהבתי אותו בתור מפקד, בן אדם, אז היה לי קשה במידה מסויימת להפרד ממנו.

יום חמישי האחרון היה לי טקס השבעה של הנח"ל בכותל. אחד הדברים היותר מרגשים שהי לי בחיים. האווירה, המקום, החיילים, הרשמיות, הכל, הכל ריגש!!!

לצעוק כל כך חזק "אני נשבע, אני נשבע, אני נשבע" זה עושה לך משהו בפנים.

גיא לא הגיע לטקס הזה, כי הוא היה באמצע פעילות מבצעית בצפון עם הפלוגה שלו. זה די העציב אותי.

השעה עכשיו עשרים לשתיים. קמתי לפני חצי שעה בערך אחרי שאתמול הייתי במועדון הורטיגו עם כמה חברים, היה לי נורא כייף, פגשתי ח'ברה מהצבא, היה נורא נחמד. כשחזרנו שחר היה טיפה מסטול, כרגיל..חח, אז הוא בא לישון אצלי. קרה משהו אתמול. בנינו. אני לא חושב שיש מקום ליותר מידי פירוט, אבל קרה משהו שאני רציתי המון זמן אבל נורא פחדתי ליזום, אבל מצד שני אנחנו חברים נורא טובים.

אני לא יודע מה יקרה עכשיו. מבחינתי הוא עדיין חבר טוב שלי, אבל הוא טיפה נלחץ מזה נראה לי, אני מאד מקווה שהוא לא יחליט להתרחק עכשיו או משהו כזה. אתמול בלילה הוא אמר לי: "למרות הכל אני אוהב אותך", אני מקווה מאד שנשאר חברים טובים. כי אני באמת אוהב אותו!!!

לפני עשרים דקות בערך הדר התקשרה אליי, מבואסת וממורמרת- עליי! והיא צודקת. יצאתי ממש מגעיל. אתמול אפילו לא התקשרתי אליה לשאול אותה אם היא רוצה לבוא לורטיגו, היה לי חשוב יותר לברר מה עם החברים מהצבא ולא דיברתי בכלל עם החברה הכי טובה שלי. תכלס יצאתי מגעיל. אני מקווה שהיא תסלח לי.

זהו מקווה שהדבקתי קצת פערים.

מחר אני חוזר לעוד שבוע בבה"ד 10, מקום שעדיין לא התרגלתי אליו ב100%, בעיקר בגלל האנשים ששם. כעקרון אנחנו, הח'ברה מהנחל מאד מגובשים ביננו, אבל יש את הח'ברה מחטיבת כפיר, שהם כל כך בלאי..חח לא יודע מקווה שמתישהו נתחיל להתגבש כל הקורס, ולא כל אחד עם החטיבה שלו.

אז שיהיה לכם המשך סופ"ש מדהים!

אוהב ומתגעגע!!!!! מתגעגע לימי האזרחות שהיה לי כל כך הרבה זמן לרשום פה..חח :-P

:)