כמה שזה מוזר, אני חושבת שאת החורף הזה אני אוהב.
פתאום אני אוהבת את העניין של הקור והגשם, את הבגדים הארוכים והאפרוריות.
אולי זה בגלל האהבה, שאין מה לעשות - חורף זו עונה של אהבה. להתכרבל עם מישהו במיטה מתחת לפוך כשרואים מהחלון את הטיפות והשמים האפורים. כמה שזה קיצ' ככה זה טוב.
בזמן האחרון יש מין שגרה באוויר.
ובשונה משגרות אחרות, השגרה הזאת היא דווקא חיובית.
טוב לי עכשיו כל כך.
לדעתי מאז תחילת השביתה הזו לא היה לי יום אחד שבאמת היה משעמם.
זה פשוט הזוי, תמיד בין תקופת החגים לחנוכה יש חודשיים נורא נורא ארוכים ומייגעים, מלאי מבחנים ונטולי חופשים. אני תמיד מתפללת שהם יגמרו ויגיע כבר חופש חנוכה שיציל אותי. והשנה פשוט לא היה את החודשיים האלו. כזה כיף (:
פתאום בא לי להיות ג'ינג'ית שוב ><
פשוט מחלה.
ליל"ט חברים.
(פייסבוק זה ממכככר!)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
לירוֹן
