הגיגית

הרעיון הבסיסי העומד מאחורי הויקיפדיה הוא שכל ערך נבחן תחת עינם של מאות אם לא הרבה למעלה מזה של קוראים, אשר חזקה עליהם שיטרחו, לאורך זמן, לתחזק את הערך, לתקן אותו וכך, לפי "חוק המספרים הגדולים" להעמיד אותו בצורה הנכונה והאובייקטיבית ביותר.

זאת בניגוד לאנציקלופדיות ממסדיות, אשר נערכות ע"י צוות מצומצם של מלומדים, כל אחד בתחומו. המלומד עלול לטעות, אומרים מצדדי ויקיפדיה, ושינוי הערך לאחר שנערך וחבר העורכים חלט אותו אפשרי רק בדוחק, במהדורות הבאות, אם בכלל. עקב התקציבים הדרושים ורמת המלומדים העושים במלאכה, אנציקלופדיות נוטות להיות פרוייקטים לאומיים וככאלו הן ספוגות באידיאולוגיה והנחות יסוד, בהטיות שונות המובנות באפיין הלאומי ועוד. אנציקלופדיות ממסדיות אינן מכילות ערכים הקשורים לתרבות פופולרית, עכשווית, תרבות-נגד (רוק, סמים, אנרכיה וכד') או שהן מציגות ערכים כאלה בטון שיפוטי, מתנשא או מזלזל.  לעתים פערי הזמן גורמים להגדרות מגוכחות ובטלות (והדבר בולט בתחומים מתפתחים כגון מחשבים, אינטרנט ומוזיקה וגם רפואה וביולוגיה). תחומי תרבות ועיסוק שלמים כגון "העידן החדש", רוחניות מודרנית, וכמובן תרבות האינטרנט, אינם נידונים באנציקלופדיות ממסדיות בהרחבה ובאופן שווה ל"תרבות גבוהה". בערכים הקשורים לתחום מדעי הטבע קיימת בדרך-כלל התעלמות מהיבטים היסטוריים וסוציולוגיים של מונחים מדעיים (השוו למשל את הערך "פאי" (הקבוע המתמטי) בכל אנציקלופדיה ממסדית אל מול הערך פאי בויקיפדיה.

אין ספק שהויקיפדיה היא מקור מידע זמין ואיכותי יחסית ומעלה את הנגישות למידע, גם ביחס ל"אינטרנט" כמכלול. אתן דוגמא אישית. הייתי צריך למצוא את רשימת העבודות של הסופר, החוקר והיומנאי הגרמני ויקטור קלמפרר. בוקיפדיה בגרמנית מצאתי מייד את אשר ביקשתי. אינני דובר גרמנית, אך למטרת הבאת רשימת העבודות לא היה לי צורך בשליטה בשפה. אלמלא הויקיפדיה הייתי מנסה ברשת, בחיפוש בגוגל, לא בטוח שהייתי מצליח לסנן את המידע וסביר להניח שהייתי מסתבך עם דפים בגרמנית. ללא אינטרנט הסבירות שהייתי מוצא בדיוק את אשר חיפשתי במהירות בה מצאתי ובמקורות גרמניים, שואפת לאפס.

האם הרשימה שבידי נכונה? בדוקה? מעודכנת? לצרכי (הלא אקדמיים), אני מניח שכן. ודי לי בכך.

עם זאת, ובאופן ברור ונחרץ, הממסד האקדמי, גם זה העוסק בהיסטוריה וסוציולוגיה, אפילו של תרבות הנגד והאינטרנט, נוטה להסתייג משימוש בויקיפדיה כמקור סימוכין במאמר מדעי. הדבר כמעט ואינו מצריך אפולוגטיקה. מדובר במקור מפוקפק, שלא נבדק מחקרית, ואם נבדק לרוב אין דרך לעקוב אחר ממצאי הבדיקה ואם יושמו. הערכים אינם חלוטים אלא נוטים להשתנות עם הזמן (ולמעשה יכולים להשתנות כל הזמן). הבאת ראיה מהויקיפדיה במחקר אקדמי כמוה כהצבת משתנה במוזיאון מפואר. אופס.

אך בה בעת חודרת והולכת הויקיפדיה ותופסת לה מקום של ממש בפרסומים שאינם דווקא אקדמים "קשים". ואתן מספר דוגמאות.

כולנו לומדים לכתוב עבודות בבית הספר. והנה, במספר גדל והולך של עבודות תלמידים לא רק שאין איסור על הסתמכות על הויקיפדיה כמקור מידע, אלא אף יש שמחה גלויה של המערכת כאשר התלמידים מביאים מידע רב ואיכותי בהסתמך על מקור זה. לא רבים הם המורים המחנכים לאבחנה בין הויקיפדיה לאנציקלופדיה ממסדית בעבודות הנעשות ע"י תלמידים. תלמידים שכעבור 5-10 שנים יהפכו לסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה ויביאו את הרגליהם המושרשים עמהם.

בספר שהתפרסם לא מכבר בעברית, "בתוך הבונקר של היטלר", מאת יואכים פסט מובאות, בסוף הכרך, טבלאות השוואה בין דרגות בורמאכט ובאס.אס לדרגות הנהוגות בצה"ל. בתחתית העמוד מובא ה-referance לטבלאות. הויקיפדיה. הספר אינו אקדמי אלא פופולרי ויוצא בהוצאה של ספרי קריאה. הטבלאות הן רק כלי עזר לקורא ולא לוז העניין אך לא ניתן להתעלם מהתחלת הלגיטימציה שהדבר נותן להסתמכות על הויקיפדיה כמקור בר-קיימא ונכון, באופן עקרוני.

בסופשבוע מעריב מיום 21/4/06, בכתבה העוסקת בקשר שבין אלוזורוב למגדה גבלס מזהיר הכותב, לאחר שהוא מפרט תזה היסטורית-קונספירטיבית: "באנציקלופדיה המקוונת ויקיפדיה כבר מופיע הקשר בין קנאת גבלס לרצח ארלוזורוב כעובדה היסטורית מוגמרת". אינני יודע היכן מצא הכותב את ה"עובדה ההיסטורית המוגמרת" בויקיפדיה. בערך על ארלוזורוב הקונספירציה לא מופיעה ובערך על גבלס נרשם " שאלה שלעולם לא ייוודע הפתרון עליה הוא עד כמה היה ליחסים אלו תפקיד ברציחתו של ארלוזורוב כמה חודשים לאחר מכן". ייתכן שקריאה לא קפדנית של הויקיפדיה יחד עם ההילה שלה ככלי חובב-קונפירציות שידו קלה על ההדק תרמה לאמירה הנחרצת של כותב המאמר. כותבים ממסדיים שחלקם רואה בויקיפדיה כלי אנרכיסטי, פרוע ומתנגד ייטו לא רק שלא להסתמך עליה אלא אף להוציא דיבתה כמקור מסוכן, מוטה, קונספירטיבי. דווקא הדיון הער וכמות העיניים הבודקות מנכשות לרוב את עשבי הקונפירציות השוטים, את העובדות השגויות במתכוון וכד' במהירות רבה. כמות העורכים והגיוון התרבותי שלהם מאפשר יצירת ערכים מוטים פחות מהעיתון "מעריב", למשל.

גולשים נוטים יותר מכל להסתמך על הויקיפדיה כמקור סמכות. אנקדוטה משעשעת חלה כאשר נודע שטום קרוז יקרא לבתו "סורי" (כלומר, למעשה, "שרה" בהגיה יידישיסטית, כפי שהיא נשמעת ע"י אמריקאי). טוקבקיסטים חגגו על ההודעה המשעשעת וניסו להתהות מהיכן לקחו הזוג קרוז את הרעיון. אחד הטוקבקיסטים הפנה למקור הסמכות: הויקיפדיה בערך "suri" - כפי שהיה ביום פרסום השם היה כתוב:

Suri, Hebrew, diminutive of the female name Sarah meaning princess (literally "a female royal"). A variant spelling is "Shari", as in the famous entertainer Shari Lewis.

לאמור - איזו בורות ואיזו שחצנות. אדם שאינו יודע עברית כהלכה כתב ערך בויקיפדיה שהטעה את בני הזוג המפורסמים.

אבל, שעות ספורות מאוחר יותר נערך הערך והורחב והוא מופיע כעת באופן מלא:

Suri, Ashkenazi Hebrew, Sari Modern Hebrew. A diminutive of the biblical name Sarah. Suri is a term of endearment derived from the Ashkenazi pronounciation of Sarah as "Surah". In Ashkenazi Hebrew The vowel (/ā/) is pronounced /o/, where it is /a/ in Modern Hebrew (Compare Dovid vs. David).