הגיגית

עוזי לנדאו התראיין הבוקר אצל רזי ברקאי. אינני קרוב אצל דעותיו של זה אבל הוא לא דיבר פוליטיקה.

הוא אמר כמה דברים נכוחים וחשובים.

קדימה היא אסון. הוא קרא לה "אוטובוס מאסף" הנהוג ע"י ספינרים (סחררנים) מקצועיים, שאסף מהליכוד והעבודה את הפחות ראויים וחילק להם תיקי מיניסטרים (מי אמר חיים רמון?). את התוצאה האיומה חווינו.

הוא יצא נגד ה"אתרוגיזציה" (מי זוכר) ונגד התפקיד של התקשורת ביצירתה של קדימה, בחסימת הויכוח הציבורי ובטשטוש הכשלים כולל בתקופת ההתנתקות (ולו רק בנושאים כגון היחס לו "זכו" אנשים שהסכימו להתפנות אך לא הוכנה להם שום תוכנית רצינית מצד הממשלה, בבחינת הקדמה למחדל העורף במלחמה).

מכאן עבר לנדאו לדבר על התפקיד שלנו, של המקטרים. הצטרפו למפלגה עוד היום, הוא אמר. לעבודה או לליכוד. נהלו ויכוח ציבורי, אל תיטו אחר ספינרים ואל תתנו שיאתרגו לכם מנהיגים.

וכל זה מתקשר לפוסט החשוב של אשתו של - זה הזמן להכנס ולהשפיע.

ג'קי לוי דיבר ביום שלישי על הדור האבוד של בני ה-50-60. הם, "דור המדינה" שבגר ערב מלחמת ששת הימים, שאישיותו התעצבה בצל הנצחון הגדול ושקיבל את כל הבובמה לפרצוף ביום כיפור. הדור הזה הכזיב. הוא לא הוציא מבין שורותיו אנשי מופת ראויים (מי אמר חיים רמון?). הדור הזה בזבז עצמו לדעת. מבני הדור הבא, כך אמר ג'קי לוי, הוא מתרשם הרבה יותר לחיוב, אני נוטה להסכים עמו. אנחנו לא לגמרי ציניים (כמו שמסתמן הדור שאחרינו), עוד זוכרים ימים יותר צנועים בארץ הזאת, בלי ספינרים ואופנות מסתחררות, עוד לא כבה בנו האינסינקט לחיים, להט הויכוח. רק מה? אנחנו בורחים מפוליטיקה כמו מאש. היא מגעילה אותנו. האנשים שבה דוחים. התנהלותה מסואבת.

זה הזמן. זו ההזדמנות ההיסטורית לשנות את פני המפלגות. להעיף בכוח את הרפש. אם כל האנשים הטובים שנלחמו, וסייעו בצפון וראו במו עיניהם את העזובה המנהיגותית יתפקדו, כפי שאמר עוזי לנדאו, לא לאיזה יציר מפלגתי קיקיוני-אופנתי, אלא לגופים המסורתיים, אולי אולי יש עוד איזשהו סיכוי להבנות מהשבר שאנו נמצאים בתוכו.

לֹא-תַטֶּה מִשְׁפָּט, לֹא תַכִּיר פָּנִים; וְלֹא-תִקַּח שֹׁחַד כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים, וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִים.  צֶדֶק צֶדֶק, תִּרְדֹּף לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ. (מפרשת השבוע)

 שבת שלום