הגיגית

לחלק 2 - הסימפוניה

לחלק 1 - הקונצ'רטו

חמישיה לפסנתר וכלי קשת "דג השמך" מאת שוברט

חלק ניכר מהמוזיקה הקלאסית היא מוזיקה שנכתבה למספר כלים מצומצם (שני כלים עד הרכב של כעשרה כלי נגינה בערך). הדבר נובע מן ההיסטוריה של ההלחנה. מלחינים נאלצו להתפרנס מכתיבה למטרות בידוריות, כמו למשל מוזיקה שתוכל לשמש כמוזיקת רקע בארוחות ערב של הפטרון. כך למשל היידן, שלא היה אלא משרת בחצרם של בני משפחת אסטרהאזי, נדרש להנפיק כשני לחנים חדשים בשבוע באופן שוטף, כדי לספק בידור לאורחי המשפחה רמי המעלה. המזל הוא שהיה מדובר בפטרונים חובבי מוזיקה בקיאים ואניני טעם.

הסלונים אמנם היו מפוארים אך לא יכלו להכיל יותר מהרכב קטן יחסית. יתרה מזו, בעלי הבית רצו פעמים רבות לנגן בעצמם וכך נכתבו יצירות רבות שיועדו לנגינת הפטרון עצמו, במידה והיה זה נגן-חובב.

אך המוזיקה הקאמרית היא לא רק אילוץ. הכורח לנגן בקבוצה קטנה מאלץ את הנגן הבודד למצויינות, הוא מאפשר דיאלוגים ומחייב הקשבה הדדית רבה (במקרים רבים מוזיקה קאמרית מנוגנת ללא מנצח). גם עבור המאזין נוצרת צלילות ובהירות ויכולת להאזין לקולו המובחן כל של כלי וכלי וכל מבצע ומבצע.

ההרכבים למוזיקה קאמרית הם רבים ומגוונים ביותר וכמות היצירות עצומה.

הרכבים קאמריים עם פסנתר

ההרכב הקאמרי נקרא לפי מספר כלי הנגינה שבו (כך חמישייה פירושה חמישה כלי נגינה) ולפי כלי נגינה שאינו כלי-קשת (כך, חמישיה לפסנתר פירושה בד"כ רביעיית כלי קשת: 2 כינורות, ויולה וצ'לו ופסנתר).

היצירה במרכז הסקירה היא החמישיה לפסנתר וכלי קשת "דג השמך" (Trout Quintet"") בלה מאז'ור D667 מאת שוברט. כאן רביעיית כלי הקשת היא ייחודית וכוללת כינור, ויולה, צ'לו וקונטרבס.

היצירה נקראת "דג השמך" כיוון שנושא פרקה הרביעי הוא השיר "דג השמך" של שוברט.

פרקי היצירה הם:

ביצירה זו, כבכל יצירה קאמרית, יש לשים לב לכלים השונים ולדו שיח בניהם. לכל אורך היצירה של משחק של שאלות ותשובות. במיוחד קל למאזין מתחיל להבחין בצ'לו ובפסנתר ולהפריד אותם משאר כלי הנגינה. כדאי גם לשים לב לעומק שנותן הקונטרבס.

שימו לב בפרק הרביעי כיצד כל כלי מנגן את הנושא השירי המוכר: בתחילה הכינור והויולה, אחריהם הפסנתר, ולאחריהם דואט נפלא של הקונטרבס והצ'לו. בין חזרות הנושא מנוגנות בדו-שיח וריאציות על הנושא.

אמנות הביצוע

בניגוד ליצירות תזמורתיות גדולות, להן ניתן להקשיב בהנאה (וכאן יקטלו אותי כל החובבים הרציניים), גם אם המבצעים הם תזמורת בינונית או מנצח לא מוצלח במיוחד, ביצירה הקאמרית יש חשיבות מכרעת לביצוע. כאן לא יכול אף נגן "להסתתר" מאחורי הצליל הקולקטיבי, לכל נגן תפקיד מכריע וכל נגן ממלא תפקיד סולני. יתרה מזו, באין מנצח, על הנגנים לפתח דו-שיח (או רב-שיח) משוכלל בניהם ונדרשת כימיה של ממש בין המבצעים. גם מאזין לא מיומן יכול להבחין בביצועים שונים של אותה יצירה ע"י מבצעים שונים, ולחוש את להט המבטים המצטלבים שלהם. חברים קרובים ובני-משפחה יוצרים הרכבים מעולים ונודעים ומוסיפים שאר-רוח מיוחד למוזיקה שהם מנגנים  (קלרה הסקיל וארתור גרומיו, ה'צלן יו-יו מא והפסנתרן עמנואל אקס, רביעיית וג, דניאל ברנבוים וז'קלין דו-פרה, רביעיית ירושלים ועוד).

על היצירה הנפלאה שבמרכז פרק זה, חמישיית דג השמך, צולם סרט נפלא (לצפיה ב- you-tube: פרק שלישי , פרק רביעי) המתאר את הרכב החברים הנפלא שניגן אותה בראשית שנות ה-70: זובין מהטה בקונרבס, דניאל ברנבוים בפסנתר, ז'קלין דו-פרה בצ'לו, יצחק פרלמן בכינור ופנחס צוקרמן בויולה. מדובר בכוכבים הישראלים (פרט לז'קלין דו-פרה שהיתה נשואה לדניאל ברנבוים ונפטרה מטרשת נפוצה שנים ספורות לאחר מכן) שזהרו בשמי המוזיקה כשהם בשיא כושרם ועוצמתם. בנוסף לכשרון ולמוזיקליות, שמחת החיים שלהם מדבקת והתחושה היא שאנחנו נכנסים אל תוך סלון אינטימי של ידידים ותיקים. זו הדרך לנגן מוזיקה קאמרית, בידידות-אמת, בהקשבה ובכבוד הדדי.

אני ממליץ ללכת לקונצרט של מוזיקה קאמרית, במיוחד להרכבים בהם יש כימיה וחמימות מדבקת בין המבצעים על הבמה (למשל בפסטיבל למוזיקה קאמרית בירושלים).

נהנינו מ"דג השמך", מה עוד מומלץ?

יצירות קאמריות נוספות לפסנתר ומיתרים

שלישיות לצ'לו, כינור ופסנתר

• שלישיות מס' 43 בדו מאז'ור (Hob XV:27), 44 במי מאז'ור (Hob XV:28), מס 45 במי במול מאז'ור (Hob XV:29) מאת היידן
• שלישיות מאת מוצארט
• שלישיית הארכידוכס אופ'  97  מאת בטהובן
• שלישיה מס' 1 בסי במול מאז'ור D898 אופ'  99 מאת שוברט
• שלישיות מס' 2 בסול מינור אופ' 26 ומס' 4 "Dumky" במי מינור אופ' 90 מאת דבוז'ק
• שלישיה מס' 2 במי מינור אופ' 67 מאת שוסטקוביץ'

רביעיות פסנתר (כינור, ויולה, צ'לו ופסנתר) וחמישיות פסנתר (2 כינורות, ויולה, צ'לו ופסנתר)

• רביעיות מס' 1 בסול מינור K478 ומס' 2 במי במול מאז'ור K493 מאת מוצארט
• חמישיות מס' 1 בלה מאז'ור אופ' 5 ומס' 2 בלה מאז'ור אופ' 81 מאת דבוז'ק
• חמישיה בסול אופ' 57 מאת שוסטקוביץ'

יצירות קאמריות לפסנתר, מיתרים וכלי נשיפה

• שלישיית "קגלשטאט" לכינור, צ'לו וקלרינט במי במול מאז'ור K498 מאת מוצארט
• חמישיה לפסנתר וכלי נשיפה מעץ במי במול מאז'ור K452 מאת מוצארט
• חמישיה לפסנתר וכלי נשיפה מעץ במי במול  מאז'ור אופ' 16 מאת בטהובן
• שלישיה לכינור, פסנתר וקרן במי במול מאז'ור אופ' 40 מאת ברהמס – יצירה יפהפיה ומיוחדת במינה
• שלישיה לפסנתר, צ'לו וקלרינט בלה מינור אופ' 114 מאת ברהמס

רביעיות, חמישיות ושישיות מיתרים והרכבים אחרים

ההרכב החשוב, הרציני, האצילי והפורה ביותר הוא רביעיית המיתרים.

רביעיית המיתרים מורכבת מכינור ראשון, כינור שני, ויולה וצ'לו, הרכב זה נחשב מאוזן מבחינת הפריסה ההרמונית של הקולות. הרכב הרביעייה נוצר ע"י היידן. הרביעיות בד"כ מופיעות כמחזור הכולל מספר רביעיות. עבור המאזין המתחיל ניתן להקשיב לכל רביעייה בנפרד, ובשל הקושי הקיים לפעמים, לפני שהאוזן מתאמנת ומתרגלת, להקשיב לכל הרביעייה ב"מכה אחת", מותר גם להקשיב לפרק בודד מספר פעמים ורק אז לעבור לפרק הבא.

• רביעיות באופ' 76 ו-77 מאת היידן. במיוחד רביעיה מס' 2 ("רביעיית הקווינטות") 3 ("הקיסר") ו-4 ("הזריחה") באופ' 76.  ומס' 1 ו-2 ("רביעיות לובקוביץ'") ו-5 באופ' 77
• הרביעיות מאת מוצארט המוקדשות להיידן K. 387, 421, 428, 458, 464, 465 והרביעיות "הפרוסיות" K. 575, 589, 590 אשר נכתבו לכבודו של מלך פרוסיה פרידריך וילהלם השני, אשר היה נגן צ'לו חובב. תפקיד הצ'לו בהן הוא שירי ומלודי במיוחד.
• בטהובן  

• רביעיות ראזומובסקי אופ' 59, במיוחד הרביעות מס' 1 ו-2 באופוס זה
• רביעיית ה"נבל" במי במול מאז'ור אופ' 74 , המיוחדת בפריטת ה"פיציקטו" שהיא פריטה-צביטה של מיתרי כלי הקשת
• הרביעיות האחרונות. אופ' 127, 130-135. בפרץ יצירה עצום ונדיר הוציא בטהובן תחת ידיו קובץ יצירות שאינו נופל ברוחב היריעה שבו ובחשיבותו מהסימפוניה התשיעית. זוהי ההימאליה של ההאזנה למוזיקה. ניתן ורצוי להקדיש להאזנה לרביעיות אלה זמן רב, לחזור אליהם מדי פעם. אופ' 133 נקראת "הפוגה הגדולה" והיא פרק בודד, בניגוד לשאר הרביעיות המורכבות ממספר פרקים כל אחת. הקלה יותר להאזנה ראשונית לדעתי היא אופ' 132.
• רביעיה ברה מינור "מוות והעלמה" D810 מאת שוברט
• שוסטקוביץ'
  • מס' 3 בפה מאז'ור אופ' 73
  • מס' 8 בדו מינור אופ' 110
  • מס' 10 בלה במול מאז'ור אופ' 118

שלישיות מיתרים

• אופ' 3, 8 ו-9 מאת בטהובן
• דיברטימנטו במי במול מאז'ור K563 לכינור, ויולה וצ'לו  מאת מוצארט

חמישיות מיתרים (בד"כ חמישיית מיתרים מורכבת מרביעייה וויולה נוספת)

• במי מאז'ור אופ' 13 מס' 5 מאת בוקריני – רביעיית מיתרים וצ'לו נוסף. פרק המינואט מוכר מאד וחביב ביותר
•  K.  515, 516, 593, 614 מאת מוצארט – נחשבות בעיני רבים ליצירות הקאמריות המעולות ביותר של מוצארט
• בדו מאז'ור D956 מאת שוברט – רביעיית מיתרים וצ'לו נוסף
• בפה מאז'ור אופ' 88 ובסול מאז'ור אופ' 111 מאת ברהמס
• בסול מאז'ור אופ' 77 מאת דבוז'אק – רביעיית מיתרים וקונטרבס

שישיות (2 כינורות, 2 ויולות, 2 צ'לי)

• במי במול מאז'ור אופ' 18 מאת ברהמס
• בסול מאז'ור אופ' 36 מאת ברהמס

שמיניה (רביעיה כפולה)

• במי מבמול מאז'ור אופ' 20 מאת מנדלסון

כלי נשיפה מעץ

הרכב של 6 או 8 כלי נשיפה מעץ (קלרינט, אבוב, בסון וקרן) היה הרכב חובה בכל בית אצולה. הרכב כזה כונה "הרמוניה" והצליל הנעים והחם שמפיק הרכב כזה מחמם את הלב עד היום. למרות שרבים מהלחנים להרכב זה היו למטרות שעשוע ואף כמוזיקת רקע לפטפוטים שסביב שולחן האוכל, יש במוזיקה זו יופי נהדר. מוצארט, למשל, "מקיף" בצלילי ההרמוניה את הרגעים הרגישים, העדינים והנשגבים באריות החשובות באופרות שלו.

• דיברטימנטי של מוצארט. ישנן יצירות רבות להרכבים של בין שישה לעשרה כלי נשיפה מעץ, כולם חביבים למדי ונעימים להאזנה.
• "גראנד פרטיטה" בסי במול מאזו'ר K361 להרכב של 13 כלי נגינה (2 אבובים, 2 קלרניטות, 2 קרנות-באסט, 4 קרנות-ציד, 2 באסונים וקונטרבס) מאת מוצארט
• שמינייה במי במול מאז'ור אופ' 103, והרונדו WoO 25 (יצירה שלא התפרסמה בחייו של בטהובן) ל-2 אבובים, 2 קלרניטות, 2 קרנות-ציד ו-2 באסונים מאת בטהובן
• שישיה מאת בטהובן
• שמינייה לכלי נשיפה וכלי קשת בפה מאז'ור D803 מאת שוברט – קלרינט, בסון וקרן, 2 כינורות, ויולה, צ'לו, וקונטרבס

דואטים לפסנתר וכלי נוסף

• סונטות מאת באך (ר' פירוט בלינק) – לרוב מנוגנות הסונטות של באך בליווי העדין של צ'מבלו ולא של פסנתר. במיוחד ראוי לציין את הסונטות הבאות

• לחליל – לטעמי פרק הויואצ'ה vivace)) של הסונטה 1032BWV הוא הקטע משובב הנפש ביותר שנכתב אי פעם
• לכינור

• סונטות לצ'לו: אופ' 69 ו-אופ' 102 (באופוס זה סונטות לצ'לו מס' 3 ו-4) מאת בטהובן
• סונטה לפסנתר וקרן בפה מאז'ור אופ' 17 מאת בטהובן
• סונטה לארפג'יונה D821 מאת שוברט – יצירה מכשפת, שנכתבה לכלי מיתר שכבר אינו קיים (ומעולם לא היה פופולרי). בד"כ מנוגנת ע"י צ'לו אך יש ביצועים עם ויולה ואף קונטרבס
• סונטה לפסנתר וכינור בלה מינור אופ' 105 מאת שומאן

 לחלק מספר 4 - פסנתר סולו וסולנים אחרים