הגיגית

היום, בנסיעתי בין תל-אביב לירושלים, האזנתי לראשונה לתחנה חדשה בשם RAM-FM, תחנה הנמצאת ב-93.6FM על הסקאלה ומשודרת מרמאללה.

מדובר בתחנה שהיא היורשת החוקית לשני הורים מיתולוגיים: רדיו רמאללה משנות השישים ו"קול השלום" (ואולי גם רדיו עמאן של ימי ילדותי). הרעיון ברור: דיבורים (מעטים ולא חשובים במיוחד) באנגלית מאולצת ושירים. שירים פשוטים ולהיטים עם הברקות כגון sultans of swing של הדייר סטרייטס סתם באמצע היום באמצע הדרך.

זה גרם לי להרהר ברשות הפלסטינאית. נזכרתי בסיפור של איטאלו קלווינו, המספר, כסיפור-עם איטלקי, על "הרוזן החצוי". אותו רוזן נפגע מפגיעת תותח במלחמה ונחצה לשניים. באורח פלא שני חצאי גופו המשיכו לחיות, אלא שחציו האחד היה הרוע בהתגלמותו ובחציו השני התרכז כל הטוב שברוזן.

והנה, בעזה, כך נראה מתנקז כל הרוע והדבר מאפשר לרמאללה לפרוח. לא שהכל בגדה טוב, רחוק מכך, אבל דומה שריכוז הרוע בעזה אינו מזיק לרשות הפלסטינאית.