הגיגית
חברה, פילוסופיה, דת, היסטוריה, תרבות, ספרות, מוזיקה, מה שבא מפה ומשם |
| 11/2007
אוצר ארבעת הכתרים או לזכותם של סרטים גרועים במיוחד
בהמשך לפוסט הנפלא הזה של בועז כהן ולא רק.
ירושלים. חורף 1983. באדיסון מציג הסרט התלת מימדי המדהים "אוצר ארבעת הכתרים"
מדובר בסרט מופת, כפי שניתן להבחין כבר מהפוסטר, עם הרפתקאות מסמרות שיער, אוצרות נסתרים, קרבות עם אוכלי-אדם ובחורה ענוגה שיש להציל. רק שנתיים לפני כן ראיתי את "שודדי התיבה האבודה" וכאן - אותו דבר אבל עם תלת-מימד!!!!
(גולשי IMDB, אגב, מדרגים את הסרט בציון 3.4 מתוך 10. מה הם מבינים.)
אנחנו יוצאים עם רדת ליל. ציון, השכן, לוקח אותי ואת בנו שי אל הקולנוע. מכונית ה"גולף" השחורה פולחת את הרחובות החשוכים, מותירה שני פסים באספלט הרטוב. מגיעים אל הקולנוע. ציון רוכש בקופה, שאינה יותר מחור בקיר שמולו נמתחות שתי גדרות עשויות ברזל צבוע ירוק, כרטיסים עבורו ועבורינו, הילדים.
נכנסים אל היכל אדיסון. ציון ודאי קונה לנו מהממתקים שמכרו אז במזנוני בתי הקולנוע בירושלים: מרמלדה רבת-צבעים בצלופן דק מתוצרת "חביליו" ושקדים מצופים בסוכריית-סוכר וורודה וקשה, מן הסוג שאתה נוגס ומתפלל שא. האגוז לא יהיה מר וב. שהשן לא תשבר בנגיסה.
בכניסה לסרט חולקו משקפיים מיוחדות, לדעתי הן עדיין שמורות בבית הורי בתוך אחד מה"יומנים" שניהלתי. במשקפיים אלה רואים את החצים שנורים הישר אל הקהל, הנסוג בבהלה ועוצר נשימתו.
באתר הזה ניתן לקרוא ביקורת שפותחת במילים: It’s a badly made film on all regards. הכותב מתלונן שהדמויות חד מימדיות, שהשחקנים משחקים נורא, שבכל פעם שעף משהו באויר חוטי הניילון המחזיקים אותו בולטים לעין, שמפלצות צצות בלי שום קשר עלילתי סביר. והוא אף חותם במילים:
One will also note that despite the title there are only three crowns in the film.
אבל בשביל ילד אחד בירושלים בחורף הקר של 1983 היה מדובר בלא פחות מהסרט הכי טוב בעולם.
לזכרו של ציון שלום.
| |
| כינוי:
בן: 54
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
