Enter the suicide Angels

לא רציתי להיות סופר,

משורר

 או שום דבר שקשור לזה.

או יותר נכון להגיד שרציתי ,

אבל כילד.

ובאותו גיל רציתי להיות גם הרבה דברים אחרים.

צייר,

זמר רוק

ויותר מכל דבר אחר  -

אסטרונאוט.

רק שם,

בחלל החיצון,

מול הכוכבים האמיתים,

לא אלה שאנחנו רואים מכאן,

בין עבודות התחזוקה המונוטוניות

וריחוף בחדרים הקטנים של החללית

אוכל להבין משהו,

שאי אפשר להבין פה.

להגיע לתובנות

על עצמי ועל היקום,

שרק בשבילן כדאי לטוס.

דמיינתי לעצמי הרבה פעמים:

אני

והכוכבים,

והחלל,

ממש פה ,

מעבר לזכוכית.

ואולי

שם למעטה,

וגם קצת מהצד

אוכל לראות את הכדור הכחול

שנתן לי את החיים,

כמו בית ההורים ,

תומך,

אבל מחזיק אותך ולא נותן להשתחרר,

עם כוח המשיכה שלו.

(וכמה דלק צריכים בשביל להמריא !)

ולחייך אליו,

כמו מחייכים לחבר

שרק רואים אותו מרחוק בין האנשים,

אבל לא ממש יכולים לגשת.