איך אפשר לדעת שהדרך שבחרת היא הדרך הנכונה?
האם באמת יש מקום לבחירה?
או שכבר בחרנו את עצמינו בגיל הצעיר ומאז כל מה שאנחנו
עושים זה - כן מוצאים את הכוח להיות "עצמינו ",(כלומר,אלה שבחרנו פעם),או שלא מוצאים ,ואז מאבדים
את עצמינו והופכים להיות כמו כולם, כמו אף אחד,אנשים בלי הבעת פנים,בלי פנים בכלל.
בכל מקרה,אם אתה לא מאושר ,זה לא אומר שלא
עשית את הבחירה הנכונה.דברים אמיתים לא צריכים תגמולים.
זה כמו לראות איזה בחורה שטחית
פתאום הופכת להיות פופולארית,
באיזה מועדון.
אפילו לא מפני שיפה,
אלא מפני שזורמת.
כמו זורמים המים:
כמו כולם,
עם כולם.
מתערבבת ונעלמת,
בלי להשאיר טעם בפה,
אפילו לא מריר.
למרות שלבחורה הבאמת שווה
לא יגשו אולי אפילו פעם.
למרות שכמו ליין יש לה טעם וצבע.
היין לא זורם
בכל נחל,
ולא מתערבב ,
בלי לאבד את עצמו.
הרי הבחורה האמיתית
היא כבדה כמו החיים עצמם,
וכולם רק רוצים לברוח.
מהם ,
ומעצמם.