Enter the suicide Angels

מסתכל על הילדים

החוזרים מבית הספר,

ועל הילדים אחרים שליד,

המדברים בינם לבין עצמם.

צחוק עליז וצעקות מלאות התרגשות,

שאני לא שומע בגלל הזכוכית

המפרידה בינינו.

רגש של חולשה.

האם הפכתי רק לעין שרואה?

לא.

כל עוד אני גם

המילים

שיוצאים מפי

והיד

שרושמת אותן.

-אומרים שהאוטובוס הזה מגיע למקומות טובים.