Enter the suicide Angels

הרומנטיקנים של המהפכה
כל השרים חירות, שוויון, אחווה
מאות שנים של תקוות שלא התגשמו
מאות שנים של חלומות על כלום
על האושר של כולם שלא הגיע
על הסבל שיגמר ועדיין אין סוף לו

בשביל מה נלחמתם
בשביל מה בכלא
בחושך
ישבתם
ציפיתם מדורות הבאים
לתקן
לשפר
לאהוב.

אני קורא לכם הלילה
והמצבות שלכם שקטים וקרים
בדיוק כמו שהמיטה שלי ריקה וקרה
אני שואל אתכם
האם בזה רציתם!
המדינה של כולנו,
היא של אף אחד!
הרי לאף אחד לא אכפת.
החופש לעשות,
מה כבר אפשר לעשות כאן,מה...
אני רואה את הצלים שלכם בדרך למישורים אחרים
אני ראה אתכם עוברים
אחד אחד
עם הכובעים גבוהים או רחבים
על הסוסים הנאמנים ו החזקים
מסתכלים קדימה ללא היסוס...
עצרו
חזרו
לא סיימתם את העבודה!
האנשים עדיין לא מאושרים!
הילדים רעבים!
וכולנו
אבל כולנו מתים לבד!

לבד!
אפילו תחת הדגל האדום!
אפילו באמצע הקרב!
אבל הם לא שומעים
והסוסים לוקחים אותם רחוק מכאן...