נעורים שלי,
שלום ולהתראות.
בנות שלא יחזירו חיוך,
העולם המתמוטט מול עיניי,
מתפורר כל רגע ורגע,
וחלומות על משהו רחוק ויפה
כאשר כל מה שאני באמת רציתי
היה כל כך קרוב
ועדיין לא הישג יד.
הנעורים שלי,
בית כלא והבריחה הגדולה,
שמחה באופק הרחוק
וחומות,חומות,חומות
מסביב.
האם באמת הכול נגמר
וכבר לא משנה
איך אני נראה
ומה אני
לובש,
ואני כבר לא אמצא
לא את הדרך הביתה
ולא דרך אליה?
ההרפתקה הענקית
...נגמרה?
ולא הייתי גיבור
ודון דאון ומשורר
ואולי פשוט בן אדם
שרצה להיות רוק סטר ,
אז – כולם יאהבו אותו :
אם אתה לא סתר-
מי צריך אותך?
ושוב לחלום על אלפים מעריצים
כאשר כל מה שבאמת צריך-
זה תשומת לב של מישהי
שלא שמה עליך.
הכול נגמר.
החלומות לא התגשמו
ולא יתגשמו כבר לעולם.
כמו שחקן שעל המשחק שלו
צחקו ולעגו לו
הוא בורח מהתיאטרון
דרך דלת אחורית,-
בדיוק ככה אני יוצא
מנעורים שלי.
מתי כבר תתבגר?
התבגרתי ועזבתי את לבי השבור
בפח של שירותים
של איזשהו פאב.
מפני שהבנתי ששום דבר
ואף אחד כבר לא יעזור
לתקן אותו.
ואני אוהב,אוהב,אוהב
ובאותו אט להחזיק
בידית של הדלת ,
לא ביד שלה
כי היא איננה
ואף פעם לא הייתה שם.
ואני הייתי הייתי הייתי
המשוגע מכולם,
ואם לא יזכרו אותי
אם זה אשמתי?
ומי שיהיה האחד
שיעז ללכת באותם רחובות בודדים
שאני הלכתי-
שיהיה לו בהצלחה.
הנעורים שלי.
האחד שלא ידבר לא בשיעור
ולא אחריו בהפסקה.
ואני ממש שנאתי את עצמי
ויודע שצדקתי,
וממש אהבתי את עצמי
וצדקתי גם בזה.
ולעולם לא יהיה מישהו כמוני
טוב זה או רע,
זה האמת הפשוטה.
ואף פעם לא הייתי מושלם
ותמיד כתבתי שירים רעים מהסוג הזה
שאני כותב עכשיו.
הנעורים שלי.
נפלתי ועפתי לשמים בלי סוף,-
כבר השתעממתי מזה.
ולא סבלתי סרטי פורנו
כאשר כל מה שרציתי זה
להסתכל בעיניה
אשר תמיד היו מסתכלות דרכי.
הנעורים שלי.
כאשר עוד האמנתי שאם לצעוק ממש חזק
ישמעו אותך
ואם לא אז צריך פשוט
לצעוק עוד יותר חזק.
מסיבות שפספסתי
ומסיבות ששיעמו אותי עד מוות.
הטלפון שאף פעם לא צלצל
הביא אותו מאמריקה ,
לכן שנאתי אמריקה
גם כן.
ואני אהבתי את המדינה הזאת
ואוהב עדיין,
פשוט לא מאמין בה יותר.
והחתול אשר הבאתי מרוסיה
שהלך לעיבוד,
גם אני הלכתי לאיבוד
ועדיין מחפש את עצמי
אולי אמצא,
אבל כבר לא אמצא אותו.
הנעורים שלי.
אני בזבזתי את הלהט שלהן
ההתלהבות ושמחת חיים,
ונשארתי בלי כלום,
כמו קבצן שוב צריך לבקש
מכולם
גרושים של אהבה,
ולהגיד משהו כמו
אני בסדר, אני בעצם בסדר
קצת עצוב אבל אהיה בסדר...
שקרן.
הנעורים שלי.
אהבתי את כולכם .
שלום ולהתראות.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
