Enter the suicide Angels

היה ענק,פשוט אין מילים,אירוע היסטורי כמו שכתבו בנאנא,לא פחות.

הקדמתי את הפקקים למזלי.

רק שלא היה הרבה מה לעשות.

אין דבר, התיישבתי על הדשא,נחתי,אכלתי איזה המבורגר.

ממש וודסטוק – נוף יפיפייה ,אווירה כפרית ,בוב דילן ברקע, משפחות שלמות, זוגות,צעירים ,כולם יושבים על סדינים כאילו זה איזה פיקניק  של כל עם ישראל.

מופעי חימום היו די חלשים,רק דויד ברוזה אולי היה בסדר. זמרים ערבים נשמעו די מוזר.דו קיום או לא,אבל ערבים בקהל לא היו וממש לא נראה לי שיש לו הרבה מעריצים במדינות ערב.

נהיה יותר קריר ונחמד בערב.

ואז הוא בא.

רוגיר התחיל עם שירים אהובים של פינק פלויד והמשיך אתם וגם הוסיף שירים מקריירה סולו שלו.

 סיים את המופע עם שירים גדולים : ANOTHER BRICK IN THE WALL,COMFARTBLY NUMB, VERA,BRING THE BOYS BACK HOME.

 (לא יכולתי לעצור את הדמעות : BRING THE BOYS BACK HOME,

BRING THE BOYS, HOME ,HOME,HOME,WHERE IS THAT?HOME,DONT KNOW

JUST BRING THEM ALL THERE

WHERE WARM AND NICE AND FEELS GOOD AND SOMEONE WHO CARES

BRING THEM ALL

SOME OF THEM MAKE MISTAKES,

BUT ALL OF THEM ARE GOOD AT HEART,

BRING THE BOYS

BACK HOME)

רואים שהוא מבוגר יותר (כיום 63),כאב על פניו כשהוא שר את השירים הקלסים של ייאוש וניכור מודרני

רוגיר כצפוי שר פחות בגלל הבעיות שיש לו עם הקול,לכן בק ווקאליסטים  בלטו.אבל הוא עדיין שר מספיק.

השירים ליוו תמונות ווידאו ארט על גבי שלושה מסכים ענקים שממש הוסיפו לאווירה והיו מעניינים גם כשלעצמן.(הרבה רמזים של קשורים בSYD BARRETT)

שום דבר לא משנה (כי כבר יש אלה שמתלוננים) – לא פקקים לא מחיר יקר של הקרטיס,לא דעות פוליטיות שלו ,לא הצפיפות ,- הופעה הייתה חוויה בלתי נשכחת ומיוחדת.

אני עדיין לא מאמין!!! רוגיר ווטרס הגיע ארצה ואפילו למד להגיד שלום.

 I’m so happy I'm gonna die!!!!!!

אז זה מה שהיה בקיצור. אולי אני עוד ארחיב ואשים קטעי וידאו גם.

הרבה מכוניות אבל אין פקקים עדיין.

היה קשה ללכת לאיבוד.