ועכשיו יש להם המלחמה הזאת והכול כצפוי.
מדברים כל הזמן על משהו בחדשות,
כאילו קורה משהו,
אנשים מתים משני הצדדים,
אבל בעצם שום דבר לא משתנה.
אותו זבל חוזר על עצמו
עוד פעם ועוד פעם.
הם מזייפים לנו אורגזמה של פטריוטיות :
כולנו מאוחדים כביכול נגד האויב,-
אל תאמינו.
הייתי רוסי
ונשארתי
מאוחד רק עם הספר שירה שבידי,
אם יהרגו אותי שם
רק האמא תבכה
לאף אחד לא יהיה אכפת יותר
מכשהייתי עוד בחיים.
האמא תבכה,
האבא תשתכר,
אחותי גם ביום כזה תצא עם איזה מפגר כרגיל,
רק החתול יתגעגע לליטופים שלי
ויצעק כל הלילה
ולא יתן לישון לאף אחד...
אל תאמינו לאף אחד.
רק ללב הצמא שלכם תאמינו
והוא יגיד להם שאף אחד לא אויב,
(אם אוהבים אותו,
איזה מלחמות הוא צריך בכלל?)
המלחמה כבר הגיע לביתי - חתול שלי תפס יונה במרפסת ורצה להיכנס הביתה עם הציפור המסכן בשיניים שלו,- מה זה התוקפנות הזאת -צעקתי עליו, מה אתה בצהל עכשיו,מי זה הציפור הזה - נסראלה??!!! הוא הניח לו והציפור אף מפה והחתול עומד כמו אידיוט עם הנוצה בפה. "מפגר!,רק מדים חסרים לך",-סיכמתי את האירוע.