אני לא בטוח מה לעשות עם הבלוג הזה.
זה פשוט לא הולך לשום מקום.
אני מודד לעצמי טמפרטורה כל חצי שעה ,מקווה שיש לי חום ואני סתם חולה.
אבל אין לי.
יש לי דכאון קליני במקום.
אני לא רוצה לאכול כל כך,ובכלל לא רוצה שום דבר.
FUCK.
אני רוצה לשנות את הבלוג או אולי להקים עוד אחד,כלומר אחר,משהו יותר אוטנטי.
אבל קניתי פרו בשביל בלוג הזה.
SUCKS.
איפה הם האנשים האמיתים?
נעלמו כולם.
אני הבן אדם האמיתי,לא?
אני חייב לתרגם שירים מרוסית למה שמה? למיטל,אבל מממש אין לי מצב רוח לדברים כאלה עכשיו.מה אני אגיד לה - סליחה ,אבל אני ממש מדוכא עכשיו ,אני בקושי מסוגל לציין את העובדה שאני חי ונושם,איזה שירים לאזאזל אני מסוגל לתרגם במצב כזה?
בכל מקרה לא היה יוצא מזה הרבה.
איזה מתרגם אני?
טוב אם אסתדר עם כתיבה של הדברים שלי,לא יותר מזה.
אוקי,נראה...
אז אני אקים בלוג סודי ואף אחד לא יקרא בכל מקרה ולא יתייחס,מה נשמע מגניב? לא בטוח. יומן אישי -ציבורי.סוג של.
טוב לפחות שהילדים שעשו רעש למעטה עזבו עכשיו.
אפילו בלילה אין מנוחה.
מי המציא את החופש המפגר הזה?
אני פשוט נוסע לי על הגל הגבוהה שבים של הזרם התודעה ולא אכפת לי משום דבר.
(איזה אמירה חכמה.סתם.)
השורות האלה לא נכתבות בשביל אף אחד. אלא אם אתם ממש חייבים להגיב ומרגישים שיש להם משהו אמיתי להגיד.אחרת אני מוחק את התגובות מייד.
So everybody who thinks that knows me - think again.
שלוש בלילה.
הכול פשוט מדהים.
אני לא רוצה למות,- איזה כיף.
אני פשוט רוצה לא להתעורר.
הנא הוא האופי האמיתי שלי בא לי ידי ביטוי.
BEWARE!!!
לא מתאים לי להסתתר או לשקר או לזייף,או להסתיר סכין בכיס.אם יש משהו שלא בסדר אז אני ישר אומר או ש....מחקה לרגע כשיהיה לי האומץ להגיד ובנתיים מרגיש זוועה. אבל יש לי עכשיו.זה מה שחשוב.
איזה באסה- לילה כזה נעים ומשחרר אבל אני רוצה לישון כבר!
עומד לפספס את הכול.
ואז יבוא הבוקר,אני שונא בוקר של שבת.
כולם בבית,איזה זוועה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
