הייתי נורא מאוהב ,כלומר מוקסם על ידי מישהי היום. מישהי צעירה שעובדת בחנות המתנות.
הייתי שם בגלל שיש לאבא יום ולדת היום(עכשיו לאבא)
היא מדהימה,כל כך עדינה ,פשוט אין מילים ( כן,בדיוק,אחלה של משורר ).
בוקר קניתי שם גלויה ובערב עוד משהו.
אבל בכל את לא העזתי ממש להתחיל אתה.
היו אורזים לי את מתנה ועמדתי וחשבתי :"עכשיו ממש עכשיו,אחרי שהוא יסיים ...-GO !"- אבל פניתי בכיוון ההפוך פתאום.
הלכתי הביתה מדוכא עם סוג של מחשובת " מקסימום היא הייתה אומרת שהיא לא מעוניינת ,לפחות היה אפשר להגיד :ניסינו"
ומה עכשיו? הייתי מחכה לאוטובוס ומדמיין את עצמי חותך את הוורידים של היד שלי.זה היה נראה כפי ,כמעט מהנה.רק שלא כל כך מקורי.
קודם לכך אזה שהיא עצבות מוזרה שררה בספריה.היה מעט מאוד אנשים.מבט של ספרנית שאני מכיר כבר הרבה זמן היה מופנה אלי.הוא היה עצוב וגם היה אי אפשר להגיד אם היא רואה אותי בכלל או סתם שקועה במחשבות שלה.ניגשתי אליה ,שאלתי שאלה בסגנון "איפה נמצא..." וגם שאלתי אם הכול בסדר.איך שהוא זה יצא ככה.היא ענתה שכן. כלומר בסדר.
חוזר הביתה.ארוחה חגיגית הייתה בצהריים.אחותי הכירה מישהו מקופידון ,מתכוננת לצאת.אמא בעבודה בבצפר ,למרות שערב כבר,אבא רואה טלוויזיה.אני מכין לו את המתנה שזה סוג של קופסה עם אפשרות להכניס תמונות בצדדים אני מדפיס תמונות של המשפחה שלנו במדפסת,גוזר ומכניס.יצא יפה למדי. אבל אבא לא כל כך מתלהב.
בכלל, כשהייתי שואל בחנויות בקשר למתנה לגבר היה מסתבר שאם הוא לא איש עסקים ואין לו משרד אז קשה לקנות לו משהו.הרי לא עטים ולא פנקסים ולא תיקים ועוד מאה דברים מהסוג הזה - לא מתאימים.זה כמו שהיו שואלים אותי - מה הוא אוהב? ואני כזה :" ממממממממ...כדורגל" - כדורגל? אין לנו כל כך דברים בסגנון הזה...- הייתה התשובה.
היו שם גם מאה סוגים של מאפרות והוא מעשן לפעמים אבל רק לפעמים ועדיף לא לעודד אותו בזה ,אז לא התאים גם כן. שלא לדבר כבר כל הנשק שהם מוכרים.כלומר כל החרבות ואקדחים ורובים ,כל השטויות האלה,- מי צריך את זה?
אבל כשהייתי שם בחור אחד עם ילד קנה שני אקדחים ענקים שהם מציתים .הוא התלבט בינם ובסוף החליט לקחת את שניהם :"one for me and one for my little brother" (הוא דיבר אנגלית) ואני כזה :
" ?No way! He is a murderer too
זה הצחיק אותי קצת.
יצאתי עם הכלב לפגוש את אמא.הסתכלתי על עצמי במראה של המעלית .הופתעתי – אני נראה...טוב.פתאום הופיע (או חזר) אור בעיניי .פתאום אני חי ומרגיש.לא סתם אחת מילדות שפגשתי בדרכי הביתה אמרה לחברתה שאני חתיך . אז חשבתי ":אולי יש לי סיכוי?"הרי אני יודע איפה היא עובדת.
אז אני יושב פה ומנסה להבין מה קורה.למה אני נמשך לבנות צעירות כאלה שבקושי אפשר לקרוא להן בחורות אלא ילדות? האם זה מפני שאין לי לעצמי ניסיון גדול במיוחד? או להיפך למישהי שרואה בה את הצד החזק ואמאי? האם זה בגלל שהאמא האמיתית שלי הלכה לאיבוד איפה שהוא ולא קולטת מה קורה איתי?
באמת מה קורה איתי? איפה האהבה?ואיפה המאהב?כש"האובייקט" רחוק הדברים מתקררים...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
